עריכת הדף "קריית רבינו הגדול" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:בניית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל דייטש לצד שלט המודיע על בניית המקום]]
במשך שנים רבות, נותרה [[האדיטש]] נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום.

בשנת [[תשנ"ו]] הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל דייטש]] למהנדס [[זאב גכטמן]] שישרטט תכנון ראשוני למקום. תוך כמה חודשים היה בידי הרב גכטמן תכנון ראשוני של המקום והרב דייטש ויוזמי ההיכל הנוספים החלו בחיפושים אחר קבלן שיבצע זאת, ובסוף אותה שנה מצאו קבלן חסידי מפולטובה הסמוכה להאדיטש והפקידו בידיו מליון דולר עבור הבנייה.

לאחר כמה זמן ראו שהעבודה לא מתקדמת וראו שאותו קבלן ביצע רק את קומת המרתף של המקום, ושאלו אותו מתי הוא ממשיך בעבודה כשלהפתעתם הוא טוען שנגמר הכסף, היוזמים הטילו ספק בדבריו של הקבלן כי הרי הפקידו בידיו מיליון דולר אז איך יכול להיות שרק בנה מרתף. 

לאחר כמה זמן הבינו שאין מה להתווכח סתם ושלחו את הרב גכטמן ל[[אוקראינה]] לשלושה משימות: לבדוק את מסמכי הבנייה אצל הקבלן, לראות את השטח ולהכינו לבנייה, ולטפל במשבר שנוצר עם מתן אישורי הבנייה אצל העירייה המקומית, הרב גכטמן היותו דובר רוסית ומהיכרותו את המקום, תוך זמן קצר סיים את כל המשימות שניתנו לו וחזר לארץ אחרי שביצע את כל המשימות שהוטלו עליו.

בינתיים, יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה.

לבנתיים, בשנת תשנ"ח, אחיו של הרב מנדל דייטש - הרב משה, רכש מבנה קטן השוכן לא הרחק מהציון והכשיר אותו למגורים, מה שאפשר לבאים לציון הקודש למצוא קורת גג ראויה בה יכלו לפוש מעמל וטורח הדרך, ואף לשהות במקום פרקי זמן ארוכים יותר, כולל שבתות וימים טובים.