עריכת הדף "ספריות ציבוריות" (פסקה)

==היסטוריה==
ב[[ו' תשרי]] [[תשל"ג]], בשיחה שנשא הרבי במלאות שמונה שנים לאחר פטירת אמו [[הרבנית חנה]], ביקש הרבי לייסד ספריות ציבוריות בכל מקום, זאת על יסוד דברי חז"ל בשבחם של אלו הכותבים ספרים ומשאילים אותם לאחרים, שזוהי פעולה נמשכת עם פירות ופירי פירות.

הרבי התבטא כי זוהי "מצוה" שבכל מקום שגרים בני ישראל תהיה ספריה ציבורית עם ספרי קודש, החל מספרים השייכים לכאלו האוחזים ברמה הבסיסית ביותר בעניני יהדות, ועד לספרים השייכים דווקא לאלו שמעמיקים בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות.

הרבי הדגיש שמטרת הספריה היא הן מקום עבור לימוד ועיון בספרייה עצמה, והן מתן אפשרות להשאלת הספרים לקריאה ולימוד בבית.

הרבי הדגיש מאוחר יותר, שהכוונה הפנימית בתקנה הזו היא שבספרייה יהיה מקום יפה לישיבה, ממוזג ונוח, על מנת שיוכלו למשוך את המבקרים בספרייה לשיחה נעימה בענייני יהדות ובאמצעות השיחה סביב הספרים, לקרב אותם להתחזקות בענייני תורה ומצוות{{הערה|מענה מיום ז' בתשרי תשל"ג, אגרות קודש כרך כח עמוד ח: הכוונה פנימית, שכשיבואו לבקש ספר, ימשיכום לשיחה (קלה) על דבר יהדות וכו'. ובאם אפשר לסדר בהנ"ל שיהיה מקום נקי ויפה גם לשיחה נעימה וכו' – מובן שטוב לעשות כן.}}.

בהוראת הרבי, כל מקום שדיווח על הקמת ספריה ציבורית או על הרחבת ספרייה קיימת, שיגרו מטעם המזכירות ספרי חסידות בתור השתתפות, ובעיקר, העניקו הנחה גדולה על רכישת ספרי קה"ת עבור הספריות{{הערה|הנחות אלו נמשכו עד סיום שנת תשל"ד.}}.

בהתאם להוראת הרבי, הוקמו לאורך השנים ספריות ציבוריות רבות על ידי חסידי חב"ד.

בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי שוב על הקמת והרחבת ספריות ציבוריות{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.