עריכת הדף "סדר יומו של הרבי" (פסקה)

==השנים הראשונות==
===ימות החול===
לפני התפילה היה הרבי אוכל "[[מזונות]]" ושותה [[כוס תה]] חם עם [[חלב]] יחד עם הרבנית{{הערה|[[מעשה מלך]], עמ' 4.}}, מידי יום חול הניח הרבי [[ארבע זוגות תפילין]]{{הערה|[[ליקוטי לוי יצחק]] [[אגרות קודש]] - אגרת תכ"ב, [[ימי מלך]], ח"ב, עמ' 901.}}, את ה[[תפילה]] החל בביתו, ולאחר מכן הגיע ל-[[770]] לקראת השעה 10:00 באמצעות [[מכונית]] שהייתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]]. בימים שני וחמישי, וכן ב[[ראש חודש]], כאשר הציבור הגיע ל[[קריאת התורה]], נכנס [[הרבי]] לבית הכנסת לשמוע את [[קריאת התורה]]{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 335.}}, ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.

בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר [[הרבי]] מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב{{הערה|בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר [[ניסן מינדל]] למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.}}.

תוך כדי שעסק בתשובות על מכתבים, שיגר הרבי הוראות בענינים שונים באמצעות המזכירים שנכנסו אליו, וקיבל דיווחים מראשי העסקנים ב[[אירופה]] וב[[ארץ הקודש]] באמצעות [[הרב חודקוב]] ששימש במקביל כיו"ר [[המרכז לעניני חינוך]] וכמנהל דסק [[המזכירות]].

בשעה שלוש ורבע יצא הרבי להתפלל עם הציבור, ובדרכו ל[[תפילה]] חילק במבואת הכניסה ל-[[770]] מטבעות ל[[צדקה]] ל[[ילדים]] שעמדו בצד הדרך. מקומו של הרבי היה בספסל הסמוך לדלת הכניסה הקרובה לחדרו, שם היה יושב כשפניו אל הציבור וגבו אל הקיר{{הערה|אך היה מכסה את פניו באמצעות הישענות על כף היד.}}.

עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה.

שעות אחר הצהריים הוקדשו ל[[לימוד תורה]] בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מ[[ספריית ליובאוויטש]] הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר{{הערה|מעשה מלך, עמ' 60, הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי ב[[תשל"ח]] כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.}}.

הרבי העיד על עצמו בשנת תשמ"ג שכבר הרבה שנים שאינו משוחח עם אנשים בטלפון{{הערה|שיחת [[י"ז תמוז]] [[תשמ"ג]] -[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:שיחת_יז_בתמוז_תשמג.png צילום קטע השיחה עם העדות] {{תמונה}}}}, עם זאת שני אנשים זכו שהרבי יתקשר אליהם וישוחח עימם{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] (ראה ב[[הרב מרדכי אליהו#ציטוטים על הרבי]]), ובן אדמו"ר ניצול שואה (שעמד בקשר עם הרב אליעזר קאין אך לא חשף את שמו) ([[ארי סמית]] [[אבא (ספר)]] ח"ב פרק שליחות מאישיות סודית ע' 293, כפר חב"ד גליון 2046 ע' 51), עם זאת ישנם המפקפקים באמינות פרטי סיפורו של ניצול השואה, בין היתר הם מונים את הכחשתם של ר' משה לינק ושל בני משפחתו של ר' חנוך בן ארזונה שהוצגו כ(חלק) מהמקורות לסיפור ומנסים להצביע על טעויות עובדתיות הקיימות בסיפור ([//forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=63740 פורום אוצר החכמה תעלומת הבנש"ק]).}}.

פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], ומיד לאחר מכן חזר ל-[[770]].

לקראת חגים ומועדים מיוחדים, עוסק הרבי במהלך היום בעריכת ה[[מכתב כללי]] וב[[הגהה|הגהת השיחות והמאמרים]].

בימים בהם לא התקיימה [[יחידות]], חזר הרבי ל[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בסביבות השעה 10:00 בלילה{{הערה|בשנים מוקדמות יותר, נותר הרבי ב-[[770]] עד כשעתיים אחר חצות, וגם הגיע ל-770 בבוקר בשעה מעט מאוחרת יותר.}}, כשהוא לוקח איתו שק מכתבים עליהם היה עונה בחדר העבודה שבביתו הפרטי במשך הלילה. את הדרך לביתו עשה הרבי בדרך כלל בצעדה רגלית, למעט כאשר הרבנית הייתה מגיעה לקחת אותו{{הערה|בימים שהגיעה לבקר את אמה הרבנית [[נחמה דינה]], פעמיים בשבוע.}}, או כאשר אחד המזכירים היה יוצא גם כך לביתו.

===הנסיעה לאוהל===
עד [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] נהג הרבי לנסוע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים ל[[מקווה טהרה]]{{הערה|מקוה נשים בדוקא.}}, ולאחר מכן נסע לאוהל ב[[רכב]] של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.

הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי{{הערה|כאשר החלה ה[[חלוקת דולרים]] ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי [[התרת נדרים]] כדי להתחיל לנסוע ביום שני.}}, וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.

===יחידויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}
בשנים הראשונות קיבל הרבי ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר{{הערה|מעשה מלך, עמ' 78.}}, ולפעמים עד לשעה 10:00 - 11:00 ב[[בוקר]] שלמחרת{{הערה|מעשה מלך, עמ' 80.}}. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.

בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ה, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת [[תשמ"א]] קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.

===שבתות ומועדים===
תפילות השבת נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.

עד לשנת [[תשכ"ה]], נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת [[שבת]] שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.