עריכת הדף "נחלות רבותינו נשיאינו בחברון" (פסקה)

==בית הכנסת אדמו"ר האמצעי==
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]]
{{ערך מורחב|בית הכנסת אדמו"ר האמצעי}}
כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת ה'[[תקפ"ג]], קנה [[אדמו"ר האמצעי]] חלק מבית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצה אותו לבית כנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד{{הערה|לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף, שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]}}. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי".

לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן. 

ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה. 

רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על מקום זה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בחברון.

בשנת ה'[[תשס"ד]] החל שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]], לשפץ את בית הכנסת ולהופכו למפואר כדי שימשוך תיירים.