עריכת הדף "יעקב לנצ'נר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד אדר]] [[תש"כ]] לאביו ר' נפתלי ולאמו מרת נעמי, שנמנו על חוגי ה'מזרחי'.

למד בישיבות 'אדרת' ו'הדרום' עד התקרבותו לחסידות חב"ד אז עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], אז למד ביחד עם עוד שני [[תמים|תמימים]] במשך כשנתיים חברותא בחסידות בוקר עם המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] וזכה ממנו לקרובים רבים. לאחר מכן נסע ל[[קבוצה]] בשנת [[תשמ"ג]].

בהגיעו לגיל חתונה, נשא את רעייתו מרת אסתר אוסנת, והתיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]].

לאחר הקמת ישיבת [[מאור מנחם רחובות]], הצטרף לצוות החינוכי ושימש בתפקידים שונים בישיבה במשך קרוב לשני עשורים.

בשנת [[תנש"א]] במהלך [[מלחמת המפרץ]] הקים את מערכת [[נחייג ונשמע]] בברכת הרבי, המשמשת כמערכת הטלפונית הגדולה להפצת שיעורי תורה וחסידות אף נותנת אפשרות לכתוב לרבי.

בשנות [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] הפעיל הרב לנצ'נר במערכת [[נחייג ונשמע]] מערכת בה הקליטו המאזינים שאלות בענייני משיח, זיהוי הרבי וכמשיח והמסתעף והרב [[שלום דובער וולפא]] ענה תשובות. בשנת [[תשנ"ד]] ערך הרב וולפא את השאלות והוציא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד והנהגותיו של הרבי שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם). הספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.

אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] זכה להיות הראשון שנשמע קולו בפומבי (באמצעות מערכת [[נחייג ונשמע]]) ש[[הרבי חי וקיים]] ללא כל שינוי, והמשיך בכך למרות הלחץ הכבד שהופעל עליו.

היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.

בשנת [[תשס"ט]] הקים את חברת [[ימות המשיח פתרונות תקשורת]], המעניקה מענה טכנולוגי לעשרות קהילות ומאות יוזמות בארץ ובעולם. בשנת [[תשע"ה]] הקים את חברת [[מרכזיה]], שקיבלה מעמד של ספק מורשה מטעם משרד התקשורת לשירותי טלפוניה נייחת וניידת, כמפעיל וירטואלי.

בשנת תשפ"א הצטרף לצוות ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]].
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*