עריכת הדף "זלמן שמעון דבורקין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לר' ירוחם ולרבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]]. חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].

על גדלותו בתורה מעידה העובדה שפעם אחת שוחח בלימוד עם [[הגאון הרוגוצ'ובי]], במשך 5 שעות{{מקור}}.

לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.
[[קובץ:מענה דווארקין.png|ממוזער|פיענוח: כבכל ענייני כשרות והכשרים- יפנו עוד הפעם להר' דווארקין שי', ואו שיפסוק בעצמו, או שיאמר מי הצריך להחליט ולעשות בזה. אזכיר על הציון.]]

בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]] שם שימש כ[[מגיד שיעור]] ב[[נגלה]]{{הערה|{{אוצר החכמה||היציאה מרוסיה|646627|עמוד דיגיטלי=108|}}}}, עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}

באירלנד היה הרב המכשיר של [[שוחטים חב"ד באירלנד|מערכת השחיטה המקומית של חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב-[[770]].

מונה כ"ראש כולל" [[כולל אברכים (קראון הייטס)|בקראון הייטס]].

לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.

בליל שבת ט"ו אייר [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.

שבוע לפני פטירתו, בעת ששכב בבית הרפואה 'סיני' כאשר היה כבר במצב סופני, ביקר אותו אחיינו. לפתע התעורר הרב דווארקין ואמר בהתרגשות: "היו מיימינים ו'משמאלים', המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם ה'מיימנים' נתנו עוד שבעה ימים -והם נצחו!

בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.

נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].