עריכת הדף "זוהר אייזנברג" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט סיון]] [[תשי"א]] ב[[חיפה]] להוריו משה והלנה אייזנברג, במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.

בשנת [[תשכ"ט]] התגייס לשירות סדיר בצה"ל, ושירת כקצין בגולני. לאחר סיום השירות, נסע בשנת תשל"ב לחו"ל ועבד בעבודות שונות עד סמוך ל[[מלחמת יום כיפור]] בה שירת כקצין לוחם במילואים.

לאחר שירות רצוף של 181 ימים, גויס ליחידת המודיעין הסמויה של המשטרה, ובהמשך פרש מהמשטרה והחל לעבוד כחוקר פרטי וככתב עיתונות במקומות של עיתון 'הארץ' בקריות.

בעקבות פטירת אביו, החל להתקרב לשמירת תורה ומצוות והפך בהדרגה לחסיד חב"ד, תחת השפעתו של המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]].

בעקבות חזרתו בתשובה, שוחרר משירות בצה"ל, דבר שגרר בעקבותיו סערה תקשורתית{{הערה|ראו בעיתון 'כותרת ראשית' 20.07.1988.}}.

לצד עבודתו העיתונאית, נמנה על פעילים חב"ד באיזור חיפה והקריות, ערך ביקורי בית בישובים סמוכים דוגמת קרית טבעון, ונמנה על חברי הועדה המארגנת של הדינרים לטובת בית חב"ד בקרית ים בראשותו של הרב אוירכמן.

בין השאר, ניצל את הקשרים העיתונאיים שרקם עם פוליטיקאים בכירים על מנת לרתום אותם לסייע לעניני חב"ד, והיה לאיש הקשר ביניהם ובין הרבי, כשאחת הדמויות הבולטות בקשר זה היה שר החוץ ומבכירי הליכוד, מר דוד לוי{{הערה|ראו בהרחבה בסקירה בשבועון בית משיח פרשת במדבר תשפ"ד.}}.

היה נשוי בזיווג ראשון עם רעייתו מרת דורית, וב[[זיווג שני]] עם רעייתו מרת אילת (לבית טנגר).

בשנת [[תשמ"ט]] עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], וכעבור מספר שנים עבר להתגורר ב[[פלורידה]].

פעל רבות להפצת בשורת הגאולה וייצג בגאון את עניני היהדות ואת זהותו החסידית בקרב החוגים עמהם בא במגע במסגרת עבודתו.