עריכת הדף "בית מגורים" (פסקה)

==היסטוריה==
היעוד הבסיסי של בית המגורים משחר ההיסטוריה, הוא לצורך שינה, ולצורך גידול וחינוך הילדים, כאשר את שאר צרכי האדם יכול הוא לעשות גם מחוץ לבית. הבית מספק מחסה מפני פגעי מזג האוויר, בטחון מפני גורמים זרים וחיות רעות, ועוד. נוסף לכך, רוב הבתים משמשים גם עבור בישול ואכילה, אחסון חפציו האישיים של האדם, ועוד.

בעבר אכן שימש הבית כמעט למגורים בלבד, כאשר גם אפשרויות הבניה היו מוגבלות והמבנים היו ארעיים באופן יחסי. בנוסף, פעולות רבות אותן נהוג לעשות היום בבית, היו נעשות בחצר, בנהר, או במבנה ציבורי (כביסה, [[רחצה]] ועוד), ועבור חלק מהפעולות היו צריכים אף לצאת מחוץ לעיר, כיון שלא היה ניתן להקים שירותים עם מערכת ביוב.

מבני המגורים היו לרוב חד קומתיים, ולעיתים אף נבנו עליות על גבי הבתים, אך הם נועדו בעיקר לאחסון, או לפעולות שונות ארעיות ולא למגורים. פעמים רבות היו המבנים מסודרים זה לצד זה עם חצר קידמית משותפת שנקרא בפי חז"ל בשם 'מבוי' שהשימוש בו משותף לכל תושבי הבתים הסמוכים לו.

===במחשבת ישראל===
חז"ל קובעים כי "כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה| יבמות סג, א.}}, ובחסידות מבואר במקומות רבים שהבית קשור עם עצם נפשו של האדם, רצון שמקורו הוא ברצון האלוקי שתהיה לו [[דירה בתחתונים]].

בנוסף, [[הרמב"ם]] מציין{{הערה|1=מו"נ ח"ב פ"מ. וראה הל' דעות רפ"ו.}}. כי טבע האדם הוא להיות 'מדיני' ולחפש להתגורר בחברת בני אדם, ואינו יכול בטבעו האנושי לחיות בבדידות{{הערה|עד כדי כך שזהו העונש החמור ביותר על פי תורה, שאדם מורחק ומבודד מחוץ למחנה.}}, ובמילא גם הוא משפיע על סביבתו ומושפע מסביבתו, ועל כן צריך הוא לעשות חשבון היכן לקבוע את מקום מגוריו באופן שלא יפגע ביראת שמים שלו, ואדרבה, ישפיע לטובה על סביבתו{{הערה|ראו לקמן בהרחבה בפיסקה: הוראות הרבי.}}.

הבית מהווה משל בתורת החסידות ל[[מקיף הרחוק]].