עריכת הדף "אור חיות וכח" (פסקה)

==משמעותם==
===[[אור]]===
גדרי האור הגשמי הם '''א.''' האור הוא פשוט (אינו "מורכב" מכמה צבעים) '''ב.''' דבוק במאור (אינו קיים בפני עצמו, כשמסתירים את מקור האור מיד נפסק האור) '''ג.''' מעין המאור (לדוגמא: אינו דומה אור האש לאור השמש, ושניהם שונים מאור הירח, מהאור אפשר לדעת מהו מקורו) '''ד.''' אינו בערך למהות מקורו (אלא רק "הארה" ממנו, כמה שרק יאיר המאור לעולם לא יחסר ממנו מאומה), '''ה.''' אינו "מתעסק" בשביל להאיר (אלא המקום שעליו מאיר הריהו מואר '''ממילא''').

וכן על דרך זו הוא ה"אור" האלוקי, מצד אחד היא הארה פשוטה ואין סופית של אלוקות, ומצד שני היא רק הארה ולא עצם האלוקות.

===חיות===
גם החיות היא הארה בלבד מהעצם, אבל כאן מדובר על הארה '''פנימית'''. להבנת ההבדל בין הארה באופן "מקיף" להארה פנימית (שהוא ההבדל בין אור לבין חיות) מביאה תורת החסידות את ההבדל בין עצם הנפש לשכל ומידות: עצם הרגשת החיות (המודעות העצמית) נובעת מאור הנפש (דרגת המקיף), אבל השכל והרגש הם ביטוי של "חיות" הנפש (האור הפנימי שלה).

===[[כח חוש וכשרון|כח]]===
לעומת האור (והחיות) שהם הארה מהעצם ודבוקים בו, הכח הוא '''הכלי''' בו מתלבשת ההארה, והוא נבדל מהעצם. להסברת עניינו של כח מביאה החסידות את השכל שלמד התלמיד מהרב: מכיון שאור שכל הרב כבר יצא ונפרד משכל הרב והתלבש בכלי שכל התלמיד, לכן גם כשמפסיק הרב ללמד לא מתבטל השכל אצל התלמיד{{הערה|המשך תער"ב ח"א עמ' תפט.}}.