עריכת הדף "אוצר של יראת שמים" (פסקה)

==עניינה==
ההנחה המוחלטת בנפש - שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, והיא הנמצאת בלב כל יהודי. על יסוד הכתוב: "יראת ה' היא אוצרו".

הנחה זו נקראת בשם "אוצר", מפני שכמו שאוצר המלך נעשה על ידי שהעם הנאמנים למלך, מביאים לו כל שכיות חמדה שבידם, והמלך מקבץ ואוצר אוצרות ממה שמקבל מאחרים, כך גם היראה - אוצרו של מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] - אינה בידי שמים, כמאמר רז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיא נעשית על ידי ישראל - עמו ונחלתו של ה'.

בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל [[הקב"ה]] הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'.

משום ש[[אהבת ה']] נוצרת בלב האדם על ידי גילוי אור אלקי לאדם - הבא מלמעלה, ואין זה כל כך תרומת האדם ועבודתו.

מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך".

כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה.