עריכת הדף "אברהם חיים לדיוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[סמרקנד]] שב[[שבאוזבקיסטן]] לאביו ר' רפאל ול מרת דינה לדיוב. בגיל חמש התייתם מאביו והוכנס על ידי אמו ללמוד ב[[חיידר]] ספרדי על טהרת הקודש, וכן זכה להתחנך על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[שמחה גורודצקי]] ולכשהתבגר היה ליד ימינם בהפצת מעיינות החסידות בקרב תושבי בוכרה.

בשנת [[תרפ"ג]] בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהייתה בזמן החתונה בגיל [[בת מצווה]], ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים{{הערה|לזכרון אחדים מבני המשפחה היו להם 22 ילדים.}}, אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור.

לאורך השנים, התגורר ב[[סמרקנד]] ברחוב דינבסקי, ועל אף שהייתה לו משפחה ברוכת ילדים עסק רבות בהכנסת אורחים ובגמילות חסדים לנצרכים ונזקקים ביד רחבה.

שימש כ[[שוחט]] עבור הקהילות היהודיות ברחבי בוכרה, ועסק בהקמת תלמודי תורה מחתרתיים ובניהול תעמולה לשמירת [[טהרת המשפחה]], תוך שהכניס עצמו פעם אחר פעם בסכנת נפשות.

לפרנסתו, עסק במסחר חיטים.

בעיצומה של הפעילות שלו, נעצר בשנת [[תשי"א]] על ידי [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] ונגזרו עליו 
25 שנות גלות ב[[סיביר]], אך הוא השתחרר כעבור ארבע וחצי שנים בלבד בשנת [[תשט"ו]] בעקבות מותו של סטאלין ושחרור כל העצירים הפוליטיים.

למרות הסכנה, ועל אף שהיה נתון תחת מעקב, מיד לאחר שחרורו המשיך לעסוק בהפצת תורה וחסידות, ובתחילת שנת [[תשל"ב]] עלה לארץ הקודש בגיל 66 עם משפחתו, והתיישב ב[[נתניה]].

עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו{{הערה|ארי יצחקוב, זבולון לויוב וגבריאל ניאזוב שהיו אף הם אסירי ציון.}} בית כנסת לעולי [[בוכרה]] בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון". הוא המשיך לעסוק בפעילות חסד, ובעיקר בתמיכת מוסדות חינוך לעולי [[בוכרה]] ובראשם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ד]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, והגיע ל-[[770]] באמצע ההתוועדות שערך [[הרבי]], והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים.

נפטר בשיבה טובה ביום שלישי [[ב' מנחם אב]] [[תשמ"ז]].