עריכת הדף "אברהם חיים זילבר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ד]] בירושלים לאביו הרב [[אליעזר זילבר]] ואמו (בת ר' פינחס המבורגר), ונקרא על שם הסבא-רבה שלו, הרב [[חיים נאה]].

בהיותו בגיל חצי שנה היגרו הוריו לארה"ב בעקבות הוראה ישירה לאביו ביחידות (שציית לה, אף שהיה רחוק משיטת חב"ד), והתגוררו בוויליאמסבורג שבברוקלין. בגיל שלוש לקח אותו אביו להתברך אצל האדמו"ר ר' יואל מסאטמר במונרו.

בעקבות הנהגה קנאית של חסידי סאטמר, עברו בני המשפחה להתגורר בסי-גייט, שם התחזק בהדרגה הקשר שלהם עם הרבי וחסידי חב"ד, כאשר האבא (ובהמשך גם הבן) שימש כשליח ציבור ובעל קורא בבית הבראה 'ביקור חולים' שפעל במקום, ובעקבות מפגש עם דמויות בולטות מחסידות חב"ד ששהו במוסד לצורך רפואי, הפך הנער בעצמו לחסיד חב"ד ונכנס באלול תש"נ, בברכת הרבי, ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].

מני אז הפך ביתם למעין בית חב"ד בסיגייט, בתנופה של מבצעים בפרט בקרב מאות העולים שהגיעו מרוסיה לשכונה,  הבאתם של שכנים לביקור אצל הרבי והפצת שיחותיו בבתי הכנסת, עד שהגיע שליח מסודר לשכונה (הרב חיים בריקמן) בשנת תשנ"ב, אז סייע לשליח להגיע למאות היהודים בשכונה וכן בארגון התוועדויות ביומי דפגרא עם הרב [[יואל כהן]], הרב [[פנחס קארף]] ועוד, כמו כן התחיל את ה'תהלוכה' לסי גייט באחש"פ תשנ"ד ובהמשך יזם לראשונה הדפסת תניא בסי גייט יחד עם השליח הרב בריקמן.

נישא למרת דבורה לאה, בת ר' [[אהרן יצחק לייכטר]].לאחר ה[[נישואין]] קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר [[צפת]] בסמיכות למשפחת אם הכלה, באותה שנה [[תשנ"ח]] החל לפעול ב[[צפת]] בשכונות מרום כנען: איביקור והגדוד השלישי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/46599 שלוחים חדשים בצפת: משפחת הרב חיים זילבר {{col}}].}}, ובחודש אלול תשס"ט עבר לגור בשכונה בתור שליח וחנך את מרכז חב"ד בשכונה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/49507  צפת: נחנך המשכן החדש של חב"ד במרום כנען ● תמונות {{col}}].}}.
האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ, ידיד המשפחה, התכבד בקביעת המזוזה בפתח המקלט ונשא דברים בפני הילדים. 

בנוסף משמש כמורה בסמינר בית חנה ובסמינר חי' מושקא בצפת וכן ממייסדי בית הכנסת "היכל מנחם מענדל" בהר כנען, וגבאי אוצר הספרים בבית הכנסת "היכל לוי יצחק". כמו"כ הוסמך בשנת תשפ"ג לרב מסדר קידושין ע"י מכון "למען ילמדו" במעמד הרב הראשי הרב דוד לאו ורבני חב"ד.

בשבעה על פטירת אביו ר' אליעזר ז"ל (י"ט אדר תש"ע) הגיעו לנחמו: האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ, הרב מנחם ארנסטר, והאדמו"ר מדושינסקיא, שעמדו בקשרי ידידות עם אביו. עם פטירת אביו, התמנה לשמש כממלא מקומו בארגון 'איגוד צאצאי הגרא"ח נאה' והביא לדפוס את הספר "נודע בשיעורים" לתולדות הגרא"ח שאביו החל לכתוב (בעריכת ר' שניאור ברגר) וכן יזם את שם "רחוב רבי חיים נאה" בירושלים ובביתר עילית.

לאורך השנים מפרסם מידי שבוע שיחה מעובדת בצירוף סיפור בשם "דבר החסידות" המשמשת שלוחים ואנשי חינוך רבים, וזוכה לפופולריות רבה.