עריכת הדף "ספר התניא"

{{תניא}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. כשרבו הפניות החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}}.

בתקופה שלפני הדפסת ספר התניא, היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה.

ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמי בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים.  

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. האלמנט האינטלקטואלי שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

==מהדורה קמא==
{{ערך מורחב|ערך=תניא מהדורא קמא}}
ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו עניינים בחסידות מ[[נשיאי חב"ד]] שטרם הודפסו. למרות מצבו הבריאותי של [[הרבי]] (היה זה פחות מחודש לאחר המאורע בליל [[שמיני עצרת תשל"ח]]) הוא יצא ל[[ספרית ליובאוויטש]] לראות את הספרים ונתן הוראות שונות בנוגע אליהם. חצי שנה לאחר מכן, ב[[קיץ]] [[תשל"ח]], הורה הרבי ב[[התוועדות]] שה[[ועד להפצת שיחות]] יוציאו לאור את ה"תניא מהדורא קמא" והרבי ביקש שדווקא ה[[תמימים]] יעסקו בעריכת הספר.

בוקר אחד קרא הרב [[חודקוב]] למשרדו את אחד מחברי ה'ועד' ונתן לו מחברת "אמרי בינה", שהכיל את כתב היד של תניא מהדורא קמא ואמר שהרבי הורה להכין על פי עותק זה מהדורה מדעית. בתוך הספר היה מונח פתק קטן בכתב ידו של הרבי בו היה כתוב: {{ציטוטון|תניא בכמה וכמה שינויים. פרק ל' ופרק ל"ב - עדיין לא (נכתבו ו)הוכנסו}}.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

==שמותיו==   
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש, מעמיק יותר. חסידים גם מספירים שבשם זה מתבטא ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, על היותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב". 
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" (התניא הקדוש). 
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' -  כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשלל האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]], לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקיו==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|150px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיו וכוחותיו הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספק הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}. 
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן. 
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]].
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו, לאחר הסתקלותו.

==על הספר==   
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}. בעקבות כך נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה ובעיקר את שנים עשר פרקיו הראשונים{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}} ופרקים ל"ב, מ"א ולחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}.    

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקו, בהסבריו השכליים הפיץ אמונה זו בכל קהילות ישראל. השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, לא סבר כרבו "השגחה פרטית" שבאה ככל הנראה בעקבות לימודו בתניא{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}.
 
כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וברחבי העולם כולו נמסרים שיעורים בספר זה ליהודים מכל הגוונים; חסידים, ליטאים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות. העיון בספר התניא  והתפיסה הייחודית שלו, משפיעה על חייהם של אנשים ובעיקר להתחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות רבות - בשולי העמוד. נוסף לכך הורה אדמו"ר שליט"א ללמוד פרק תניא כל יום לפני תפילת שחרית וכן את פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך". 

סדר לימוד הספר המומלץ: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

===דפוסיו===
[[תמונה:תניא מהדורת האלף.gif|left|thumb|150px|מהדורת האלף]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ. 

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבו בפיליפינים. [[חודש כסלו]] שנת [[תשע"א]]]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהםר. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרב נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"א]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מחמש אלפים וחמש מאות מהדורות, ברוב המקומות בעולם, למעט מספר מקומות נידחים בודדים.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. 

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==ביאורים על ספר התניא==
[[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|200px|"ביאור תניא" של שטיינזלץ]]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים.

===מאת אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא  שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===מאת חסידים===
[[תמונה:תניא אור אין סוף.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'תניא אור אין סוף']]
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת  הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].

==ראו גם==
*[[תניא מהדורא קמא]]
*[[:קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא|ליקוטי אמרים - תניא]]
*[[:קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא|קונטרס אחרון - תניא]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית ספר התניא בחב"ד שופ]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=97 ראיון עם דפס התניא בארץ ישראל - ר' אלעזר בן אפרים] - אתר [[חב"ד אינפו]].
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F0%E9%E0 ידיעות אודות הדפסת תניא במקומות שונים] - אתר חב"ד אינפו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]