עריכת הדף "יוסף שלום אלישיב"

[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]]
הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[עת"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים.

== תולדות חייו ==
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר  "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה.{{מקור}} אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל (גומל לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע" ‏‏<ref>‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה]‏</ref>. ב-[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].

הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות [[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], [[מכירת חמץ|מכירת חמצם]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.‏‏<ref>‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref> 

הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]]‏‏, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית. 

בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיה.</ref>

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב בעד הרבי]]

כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.

בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].</REF>

כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישיב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?mod=print&section=news&id=25321 שטורעם נט]</REF>

לאחר רצח ב[[בית חב"ד במוביי]] ב[[תשס"ט]], ביקש אברך ליטאי לקרא לביתו רבקה, ושאל את הרב אלישיב. אלישיב אמר דהדבר ראוי, א' הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים..." והר' אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"ט]].}}.

בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]