עריכת הדף "רבי מתיא בן חרש"

ה[[תנא]] האלוקי '''רבי מתיא בן חרש''', היה תנא בדור העשירי ואחד עשר לתנאים, שהוא הדור השלישי והרביעי לחורבן [[בית שני]]. 

[[רבי אליעזר]] הגדול היה רבו{{הערת שוליים|יוחסין.}}, וכן [[רבי יאשיה]] ו[[רבי מאיר]]{{הערת שוליים|[[אבות דרבי נתן]] פרק א'.}}.

רבו של [[רבי אליעזר בן רבי יוסי]] שמסר כמה וכמה הלכות משמו{{הערת שוליים|סוף [[מסכת יומא]]}}.

התגורר ברומי{{הערת שוליים|[[מעילה]] יז, עמוד א.}} שם גם הקים בית דין ו[[ישיבה]]{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] דף לב, עמוד ב' ו[[רש"י]] שם.}}.

ב[[לקוטי שיחות]] חלק יז{{הערת שוליים|עמ' 194.}} דן [[הרבי]] בשאלתו של רבי מתיא המובאת ב[[מסכת יומא]]{{הערת שוליים|דף פו, עמוד א'.}}. 

==שיתעסקו במצוות==
רש"י מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר שני סיבות לכך ש[[הקב"ה]] הביא להם דווקא ב[[י' בניסן|עשור לחודש]], א) כדי שיהיו להם שתי [[מצוות]] שיעמדו להם להגאל, דם [[פסח]] ודם [[מילה]]. ב) מפני שהיו שטופים ב[[עבודה זרה]], ובכך יהיו להם [[מצוות]] כדי להתעסק בהם.

הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=4a00bb87-191a-4d78-ae6f-d8e111a7bb96&st=%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=129 חלק ט"ז].}} מסביר כי רש"י מזכיר את מאמרו [[בפרשת בא]] אודות כך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.

הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים [[מצוות מילה]] יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.

הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - [[רבי אליעזר הקפר]]. ובהדגש לשון רש"י "'''היה''' רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. כתוב בגמרא "הלך אחר רבי מתיא לרומי", ולכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.

ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של [[יוסף הצדיק]] - עבודת הבירורים{{הערת שוליים|[[סדר הדורות]] בערכו.}}, רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויתנתקו מעבודה זרה של ברומי.
[[קטגוריה: תנאים]]

== אמרותיו ==

*הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים{{הערת שוליים|[[מסכת אבות]] פרק רביעי, משנה טו.}}.
{{הערות שוליים}}