עריכת הדף "אדום (קליפה)"

{{לשכתב|כתוב בסגנון של 'חבורה' מעלון תורני, פחות כערך אנציקלופדי}}
{{קליפות}}
'''אדום''' היא [[קליפה]] טמאה, בבחינת [[גבורה]] דטומאה, המשתלשלת מגבורה ד[[קדושה]], ("[[יצחק]] - יצא ממנו [[עשיו]]").
==מקור הקליפה==
[[יצחק אבינו]], היה [[עבודת השם|עובד ה']] ב[[מידת הגבורה]] (-יראה) "פחד יצחק", ועשיו שיצא ממנו, גם הוא במידת הגבורה, אך לא בצד הקדושה כי-אם בצד ה[[סטרא אחרא]] - מבחינת פסולת גבורה דיצחק.

==התבטאות הקליפה במידות==
הקליפה מתבטאת בשני דברים בנפש האדם:

א) בכח המ[[תאווה]], וכמ [[בהמה]] המתאוה תאוה בחמימות ותשוקה, ובסיס כח זה הוא תאות עצמו ואנוכיות גדולה.

ב) במדת הרציחה וה[[כעס]], (כנאמר בעשיו - "על חרבך תחיה").
===התהוות הקליפה בשבירת הכלים===
שורש קליפה זו כמו כל הקליפות הטמאות שבעולם, נתהווה מ[[שבירת הכלים]] שהייתה ב[[עולם התוהו]], שנפלו [[רפ"ח ניצוצות]] הקדושה - לקליפות ו[[סטרא אחרא]]. עבודתם של בני ישראל - ששרשם מ[[שם מ"ה]] דתיקון - היא לברר את הניצוצות מתוך הקליפות ולהעלותם לקדושה.

שבירת הכלים שהייתה בעולם התוהו, הייתה רק בז' מדריגות התחתונות,  אבל בג' מדריגות הראשונות שבעולם התוהו - [[כח"ב]] ([[כתר]] [[חכמה]] ו[[בינה]]), לא הייתה שבירה, אלא ירידה בלבד בחיצוניות ואחוריים שלהם. ולכן לא נפלו ל[[טומאה]] חמורה כל כך של דברי [[איסור]], אלא לטומאת [[קליפת נוגה]]. והם החכמה וה[[בינה]] בחכמות חיצוניות - חכמת הטבע שאין בהם איסור ח"ו, אבל הם מטומאת קליפת נוגה, וכן הכתר ד[[תוהו]] בירידתו למטה, ענינו - הרצון החזק בעניני העולם הזה הגשמי.

גם אומות העולם שחיותם מסטרא אחרא, מתהווים מספירות התוהו, ובעוד ששבעת עממין נתהוו מז' מדות דתוהו, כנ"ל, הנה מואב הוא מחכמה דתוהו ([[אב (חכמה)]], ועמון מבינה דתוהו (עמון - [[אותיות]] נועם, שהיא ה[[נועם]] והערבות שב[[התבוננות]] השכלית), ואילו אדום - שרשו בכתר דתוהו, (כתר - רצון) שהוא היסוד והעיקר בעולם התוהו. נמצא כי קליפת אדום היא הרצון החזק בעניני העולם הזה, ובשרשה היא בחינת כתר שבתוהו, שהוא הקדמוני שקדם לחכמה ו[[בינה]] - עיקר עולם התוהו. ולזאת נתן [[הקב"ה]] לישראל את ארץ שבעת העמים, בשביל [[עבודת הבירורים]], כדי שיהפכו את ארץ כנען ל[[ארץ ישראל]], ויעשו לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. אבל הקיני הקניזי והקדמוני - עמון מואב ואדום, ניתנו לבני ישראל רק [[בכח]] בלבד, ולא ניתנו עדיין [[בפועל]] - להעלותם ולהפכם לקדושה באופן ישיר, משום שעדיין אין באפשריותנו לתקן את המוחין דתוהו עצמן, אלא רק באמצעות התיקון של ז' המדות דתוהו - על ידי מעשינו ועבודתנו בתורה ומצוות כל זמן משך הגלות.

עתה עיקר העבודה היא בבירור המדות, ואילו העבודה בתיקון המוחין היא רק בחיצוניותן בלבד - באותו חלק מהמוחין המתפשט ופועל על המדות., אבל התיקון המושלם של הקיני קניזי והקדמוני - עצם ופנימיות ג' המוחין, יהיה רק לעתיד לבוא, כאשר כל ענין בעבודת ה' יהיה בשלימותו המלאה, ועבודת ג' המוחין ([[חב"ד]]) תהיה גם (ובעיקר) עבודה בפני עצמה - להתאחד עם אלקות על ידי "יחוד נפלא" של שכלו עם התורה שהיא חכמתו יתברך, והוא וחכמתו אחד. וכל זה יהיה ב[[גאולה]] השלימה, שאז יתעלה כל העולם כולו בביטול מוחלט לה', ואז ינחלו בני ישראל גם את ארצותיהם.

{{סגל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קליפות]]