עריכת הדף "לוי ביסטריצקי"

[[קובץ:הרב לוי ביסטריצקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי]]
הרב '''לוי ביסטריצקי''' ([[ח' אייר]] [[תש"ט]] – [[י"ט אב]] [[תשס"ב]]) היה מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]', שימש כרב קריית חב"ד בעיה"ק [[צפת]] וחבר [[ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ג]] נתמנה ל[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:3434342.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת [[חלוקת דולרים|דולר לברכה]] מ[[הרבי]]]]
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]

==בצעירותו==
נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].

בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לרגל ה[[בר מצוה]]. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהיה בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה [[יחידות]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]].

בישיבה במונטריאול הספיק ללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] [[סמיכה]] לרבנות, לאחר מכן הוא קיבל גם סמיכה לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חבריו סיפרו על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]].

בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]]. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כ[[רב]].

== חתונתו ==
התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] וחיה פייגל מ[[ירושלים]]. [[הרבנית חיה מושקא]] שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם [[שהחיינו]] ביום השני של [[ראש השנה]], וכן את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בראש השנה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר' [= זה מאוד יקר אצלי].

לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]].

== שליחותו ורבנותו בעיר צפת ==
[[קובץ:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]]
ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ונשלחו ל[[צפת]] יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו ב[[מזכירות]], הרב לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.

בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת, כשהוא החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.

בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות [[מורה צדק]] בעירו. מכיון שהרב לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח [[אלול]] התקשר [[חודוקוב|הרב חודקוב]] לשליח לצפת [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע ל[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קריית חב"ד בעיר צפת.

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי [[הרמב"ם]] על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך בשבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן [[משקה]] לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום [[הרמב"ם]] כל שנה, גם במצרים מקומו של [[הרמב"ם]] והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי [[הרמב"ם]] בטבריה על ציונו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ט]] בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב [[שמואל אליהו]], והקים מערכת כשרות מפוארת.

בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסלו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.

בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].

בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת [[תשנ"ט]] התמודד כמועמד עצמאי על חברות במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונבחר במקום השישי.

בשנת [[תש"ס]] ביום [[שמחת תורה]] הותקף בפעם הראשונה על ידי תושב צפת מעורער בנפשו. ב[[מוצאי שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]] בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת [[תשס"ב]] החל להתכונן לקראת בחירות ל{{ה|רבנות הראשית לישראל}} וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל.

ביום שלישי [[י"ד מנחם אב]] חש שלא בטוב ונסע לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב, ומיד הוכנס לצינתור.
הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, אולם ביום ראשון [[י"ט מנחם אב]] [[תשס"ב]] בשעה 5:15 בבוקר הייתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של התנא ר' פנחס בן יאיר.

[[קובץ:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכרו בקריית חב"ד צפת]]

== ספריו ==
בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בשנת [[תשל"ו]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.

פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת [[תשל"ז]] - בר"ח [[אייר]] יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת [[תשל"ח]] - בו' [[תשרי]] יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב גם כן את התאריך של הפתח דבר.

בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת [[תשמ"ו]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] יצא לאור ספרו השביעי [[הרמב"ם]] ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ב[[יחידות]] ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של [[אדמו"ר הזקן]] שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל [[אדמו"ר הזקן]] הם בדומה לכללי [[הרמב"ם]] בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד [[הרמב"ם]] ושו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שבו הוא משווה את פסקי הדינים של [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]] כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".

ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב'.

בשנת [[תשמ"ח]] - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות [[אדמו"ר הזקן]] הספר יצא לאור על פי הוראה מהרבי.

בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת [[תשס"א]] - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

==ספר "הלב של צפת"==
הספר '''הלב של צפת''' כולל את תולדותיו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב הראשי ל[[צפת]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

הספר נכתב על ידי [[משה מרינובסקי]] ויוסי הלפרין והושק בשנת [[תשס"ד]] (2004) בהוצאת [[חסדי לב]].

==ארגון חסדי לב==
הארגון '''חסדי לב''' - '''ל'''וי '''ב'''יסטריצקי - הוקם בשנת [[תשס"ג]] על שם הרב לוי ביסטריצקי, כארגון חסד. הארגון מוציא ספרים, מחלק מזון, מוציא חומר הסברה להתמודדות עם המצב הכלכלי, מנהל חנויות חסד - במחירים זולים במיוחד ועוד.

הארגון הוציא לאור גם את הספר "הלב של צפת". בראש הארגון עומד הרב שניאור זלמן ביסטריצקי והוא ממוקם ב[[צפת]].
==משפחתו==
[[קובץ:מרדכי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] ממלא מקום אביו ב[[סיום הרמב"ם]]]]

'''אחיו:''' ר' [[אברהם ישראל ביסטריצקי]], מנהל חברת הצלה קראון היייטס.

'''גיסיו:'''
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ורב קהילת חב"ד אובערוויליע צרפת
*גיסו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין -צרפת

'''בניו''':
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קהילת [[חב"ד]] ב[[צפת]], ואחראי מחלקת ה[[כשרות]] ברבנות העיר.
*הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח ה[[רבי]] ורב העיר המבורג, שב[[גרמניה]].
*הרב שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "[[חסדי לב]]".
*הרב יוסף יצחק ביסטריצקי - משלוחי הרבי ללהבים.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] ומחבר הספר "[[המבצעים כהלכתם]]"- [[שליח הרבי]] בסביון.
*הרב משה ביסטריצקי, שליח הרבי לקרית ים.
*הרב ישראל ביסטריצקי.

'''בתו''':
*מרת נחמה, רעייתו של ר' [[דוד קורץ]] - [[בית דגן]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.rabbib.net/index.asp אתר הנצחה לזכרו של הרב ביסטריצקי]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38124 מענה הרבי לרב ביסטרצקי] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chasdeilev.com/ אתר העמותה 'חסדי לב']
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 כשהגר"ע הכריע: על כס ה'בית יוסף' ישב הרב ביסטריצקי] - {{אינפו|}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אישיציבור_בסיפורים_מדהימים_על_הרב_ביסטרצקי_האזינו_77064.html אישי ציבור מספרים על הרב ביסטריצקי] באתר [[col]].
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
{{מיון רגיל:ביסטריצקי, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:משגיחי כשרות]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]