עריכת הדף "קטנות אבא"

'''קטנות דאבא''' הוא ביטוי מתורת הסוד המופיע בעיקר כהסבר לתוכן הפנימי של [[מצוות אכילת מצה]] ב[[חג הפסח]].

משמעות הביטוי היא, שלמרות שהמצה היא מאכל גשמי, כיון שמאיר בה ה[[עצמי|עצם]] של בחינת 'אבא' - הבחינה הנעלית ביותר בספירת החכמה, כפי שהיא מושרשת בכוחות שלמעלה ממנה - יש במצה את ההארה הנעלית ביותר, כיון שהבדל של קטנות וגדלות הוא רק הבדל בכמות, אך מבחינת המהות והאיכות, במצה שהיא 'קטנות דאבא' יש את הכל.

ביטוי זה דומה לביטוי [[קטנות המוחין]], אלא שבביטוי 'קטנות המוחין' הכוונה להדגיש את החסרון שבמצב זה, לעומת 'קטנות דאבא' שמדגיש את הצד ההפוך, שלמרות שכעת זהו מצב של 'קטנות', יש בו את ה'עצם' שכולל בתוכו את הכל{{הערה|וראו גם חסידות מבוארת 'ימי שמחה' חלק ב' עמוד קלח.}}.

==מקור הביטוי==
בתורת החסידות מופיע הביטוי במקומות רבים, לעיתים בשם 'כתבי האריז"ל', ולעיתים "על פי הקבלה"{{הערה|ראו לדוגמא ספר המאמרים תר"ל מאמר ד"ה 'מצה זו' "בכתבי האריז"ל", ושם בעמוד תד: "על פי הקבלה".}}. בספרים שלפנינו המקור הקדום ביותר לביטוי זה הוא בשער האמונה{{הערה|פרק ד', בשם הפרי עץ חיים. וראו ספר המאמרים תרכ"ח סוף עמוד קכח.}}.

==הרחבה==
בתורת החסידות מבואר כי המזון הגשמי שנותן לאדם כח וחיות, אינו אלא ביטוי חיצוני לחיות האלוקית הטמונה בתוכו{{הערה|תורת האריז"ל על הפסוק "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. לקוטי תורה להאריז"ל פרשת עקב. התבאר בדיבור המתחיל 'ששת ימים תאכל מצות' לקוטי תורה ויקרא דף צו.}}.

בתוך כלל סוגי המזון, הלחם מורה על [[מוחין]]{{הערה|באמרי בינה (שער קריאת שמע ע' נב) מבואר כי התלמוד נקראת לחם כמאמר רז"ל "דגנך זה תלמוד כו'", והוא עיקר המזון לנשמות שנקראו אדם, וכמו שכתוב "לכו לחמו בלחמי", וכמו שכתוב "ותורתך בתוך מעי", (וכמו שמכריזין בגן עדן "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעולם הזה בידו", כי התלמוד הוא מזון לנשמות בגן עדן). ראו ביתר הרחבה בערך [[לחם]].}}., והמצה בפרטיות מורה על כח החכמה כפי שהיא בבחינת [[ביטול]], שהרי יש בה את כל התכונות של הלחם אלא שעושים אותה בצורה כזו שלא תחמיץ ותתפח{{הערה|דיבור המתחיל 'ששת ימים תאכל מצות' לקוטי תורה ויקרא דף צו. וראו סידור עם דא"ח שער המצות רפה, א. שער האמונה בתחליתו.}}. 

על כח החכמה נאמר "פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה חלק ב' עמוד תתסה. לקוטי תורה נצבים מט, ד. תורת חיים שמות כג, א הערה 951. ספר המאמרים תר"ל עמוד תח (בשם פרי עץ חיים). ספר המאמרים תרכ"ח עמוד יא. ספר המאמרים תרל"א חל' א' עמוד עז. המשך מצה זו תר"מ., כלומר שהפנימיות של ספירת החכמה היא פנימיות ה[[כתר]] העליון, הבחינה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ספר המאמרים תר"ל חלק א' עמוד רעא.}}, וגם בתוך ההבנה וההשגה בהרחבת הביאור, מונח בפנימיות עצם ההשכלה שלמעלה מהשכל, שמונח אצל האדם שכך הוא העניין.

==ראו גם==
*[[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]]
*[[מצה]]
*[[מוחין]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוחין]]