עריכת הדף "אור העצם וכח העצם"

'''אור העצם וכח העצם''' הם מושגים המבטאים שני ענינים שונים בגילוי העצם, ובעוד האור נמשך מהמאור עצמו הנה הכח מתגלה רק בהארה ממנו.

==אור והארה==
להבנת העניין יש להקדים את ההבדל שבין "אור" לבין "הארה". אור הוא הנמשך מהמאור עצמו (כדוגמת אור השמש מהשמש או כוחות הנפש מעצם הנפש), ואילו הארה היא ע"י הפסק [כמו אור הירח, או כדוגמת מלך שלעבדיו אינו מראה את גנזי האוצרות (שחושש שיגנבו מהם) אלא רק לעומדים בחוץ (כדי שיתפעלו מגדולתו ועושרו. ואינו חושש, שאין להם רשות להכנס){{הערה|מגדל עוז (מונדשיין) עמ' שס"ב, ממאמרי ר' הילל מפאריטש והסטראשעלע.}}].

==עצם האור ועצם הכח{{הערה|עניינים המבוארים בסעיף זה אפשר לראות בהרחבה לדוגמא בהמשך תער"ב אות ק"ד ובכ"מ.}}==
'''כח''' עניינו לפעול פעולה, וכל פעולה היא '''מחוץ''' לעצם. לדוגמא, בעצם כח השכל ההיולי אין (ולא שייך שיהיו) השכלות, השכלות גשמיות מתגלות רק כשכח השכל מתלבש בלבוש המוח הגשמי. ועל דרך זה כח הראיה הרוחני יכול לפעול את פעולתו לראות דברים גשמיים דוקא כשמתלבש בעין גשמית – וכן על דרך זו הוא למעלה ברוחניות ולמעלה יותר - באלוקות. '''אור''' לעומת זאת אינו דבר נפרד מהמאור, ולכן אינו "בסתירה" למציאות המאור.

ונמצא, שבכל מקום שעדיין מאיר "אור העצם" לא יכול לפעול "כח העצם", אלא ה"מקום" בו פועל פועל הכח הוא דוקא אחרי ההפסק, במקום של ההארה.

==בעבודת ה'{{הערה|לגבי כל סעיף זה ראה באריכות ד"ה ויהי אומן את הדסה תשי"ג, ובכמ"ד.}}==
בכללות גדר האור הוא שמגלה את המאור, היינו תנועה של התפשטות – שהיא עניין החסד. ועניין החסד בעבודה היא ההתבוננות המביאה לאהבת ה'. ובפרטות יש בזה שלוש דרגות כלליות: א. בכל לבבך (אהבה כרשפי אש) - אהבה מהתבוננות "כי הוא חייך"{{הערה|התבוננות באור האלוקי הממלא את העולמות (ומוגבל לפי ערכם), המחיה ומהווה כל העולמות ובכללם את המתבונן עצמו.}}. ב. ובכל נפשך (אפילו נוטל את נפשך) – אהבה בלתי מוגבלת הנובעת מהתבוננות בכך שהאור האלוקי המהווה ומחיה הינו רק "הארה"{{הערה|היינו, התבוננות באור האין סופי הלא מוגבל.}}. ג. ובכל מאדך (כך ואי אפשר אחרת, אהבה על דרך השלילה) – נובעת מהתבוננות בהפלאת האין סוף שלמעלה מגדר עולמות{{הערה|אני ה' לא שניתי.}}.

אבל כל שלושת הדרגות הנ"ל הן עניין של '''אור העצם''' (שהרי הן כולן עניין של "גילויים"), ואילו '"כח העצם"' מתגלה בעניין המסירות נפש גם '''ובעיקר''' בזמן הגלות (וכו') כשאין מאירה האלוקות ולא מתגלית.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה|תורת החסידות]]
[[קטגוריה|קבוצות מושגים בחסידות]]