עריכת הדף "עתידין אילני סרק שיתנו פירות"


{{ציטוט|תוכן=יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא|מקור=שבת ל, ב.}}
זה שהארץ תצמיח גלוסקאות, זה מכיון שהטבע יתרומם, ובמילא תוציא גלוסקאות<ref>אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.</ref>.

לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"<ref>שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.</ref>.

-'''כבר היה לעולמים''':

בעצם מצד מאמר ה' בתחילת הבריאה היה צריך להיות באופן שהגזע של העצים יהיו גם ראויים לאכילה רק שהאילנות לא צייתו<ref>לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.</ref>. 

ובתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות<ref>בראשית רבה ספ"ה.</ref>.

"לחם פנג" הוא ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]] שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים<ref>ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.</ref>.

ליד בארה של מרים צמחו אילנות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.</ref> עם פירות<ref name=":0">התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1395.</ref>.

ליד מערת רבי שמעון בר יוחאי בדרך נס<ref>שבת לג, ב.</ref> צמח להם עץ חרובים, וגם (פירות) החרובים<ref name=":0" />.

צמיחת הפרחים במטה אהרן<ref>במדבר כז, כג.</ref>.

-'''מעשינו ועבודתנו''':

אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב<ref>דברים כ, יט.</ref> "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות<ref>סוטה מו, א.</ref>. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם<ref>אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.</ref>.

"לחם פנג" (שהוא ענינו של ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]]), משתנה לכל ה[[טעם|'''טעמ'''ים]], ע"י עבודתינו לימוד [[טעמים נקודות תגין אותיות|'''טעמי''' תורה]].