עריכת הדף "חסידות איזביצא ראדזין"

{{חצרות}}
[[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]]
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
שושלת ראדזין הינה שושלת בת של חסידות איזביצא, אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר שנים, פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם. 

בנו היה רבי יעקב מאיזביצא מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים".

בניו היו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ), ורבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת".

רבי גרשון חנוך העניך היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת בציצית, על ה[[זוה"ק]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו בשואה האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוה"ק וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.</REF>

ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו. 

אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך ע"י הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.

אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי אברהם ישכר. הוא היה חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד משפחת ר' [[נחום גולדשמיד]], היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף.{{מקור}}</REF> נפטר ב[[תשס"ו]].

ב[[ארה"ב]] היה רבי [[ירוחם ליינר]], נצר לשושלת ראדזין, בנו של רבי אברהם יהושע העשיך אחיו של בעל התכלת. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]