עריכת הדף "יששכר בער לייפר"

{{לשכתב}}
{{דמות
|שם=רבי יששכר בער לייפר
|תמונה= האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בישטינא|בישטינא]]
|תיאור=רבי ישכר בער לייפר ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]]
|מקום לידה=ארה''ב
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=פתח תקווה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף-סיגעט, רבי משולם פייש לוי מ[[טאהש]], [[הרבי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=גיליונות שיח לבי
|השתייכות=[[חסידות בישטינא]]
}}
רבי '''יששכר בער לייפר''' (יליד [[תשי"ט]]) הוא [[חסידות בישטינא|האדמו"ר מבישטינא]] ומקורב מאוד ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו רבי [[חסידות בישטינא#רבי מרדכי לייפר מבישטינא|מרדכי לייפר]] כנכד חורג לרבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], האדמו"ר מסקולען. למד בהתחלה בישיבה בארצות הברית ולאחר מכן בישיבת [[חסידות סלונים|סלונים]] ב[[ירושלים]]. לאחר ש[[נישואין|נשא]] את ביתו של רבי [[נפתלי מוסקוביץ]] האדמו"ר מחסידות ממעליץ-אשדוד, עבר להתגורר [[בני ברק]], ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את מגוריו לשכונת עמישב שבפאתי [[פתח תקווה]], שם ייסד את בית מדרשו. לאחר פטירת אביו בשנת [[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]], החל למלאת את מקום אביו בהנהגת החסידות. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא לבתו של רבי משה חיים מקובר, מחסידי אלכסנדר-ארצות הברית.

נודע הוא כאוהב ישראל ובבית מדרשו מתפללים כל גווני היהדות, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידי פולין]] ו[[חסידי חב"ד]], ליטאים ואף כאלה שעדיין לא שומרים תורה ומצוות.

==קשריו עם חב"ד==
כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח [[תפילין]] ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-[[770]]. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]]. 

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]]. 

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מסר שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי.ומורה לחסידיו ללמוד רבות את ספרי חסידות חב''ד הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד בעיקר י''ט כסליו, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות י''ט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.

ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו יותר מ400 איש היא נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.

==לקריאה נוספת== 
* [[שבועון כפר חב"ד]], '''"הרבי חולל מהפכה מוחלטת בכל תפיסת-העולם היהודית כולה!"''', ראיון עם רבי ישכר בער, גיליון 1238, ל' סיוון תשס"ז
*[[משה מרינובסקי]], '''"הסיפור הנורא ששמענו בסוכה בתשרי אצל הרבי"''', ראיון עם רבי ישכר בער ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 34.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]