עריכת הדף "שמחת תורה"

{{חגים וזמנים}}
'''שמחת תורה''' הנו היום השמיני של [[סוכות]] ב[[ארץ ישראל]], והיום התשיעי של סוכות ב[[חו"ל]].

ענין החג: שמחת תורה על הלוחות שנתנו ב[[יום הכיפורים]].<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב]</REF>
== ביאור השם ==

בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים: 

(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה. 

(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]</REF>

== שמחה כללית ==

הרבי<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תשי"ג עמ' 94]</REF> מסביר, כי ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה דשמע"צ ושמח"ת היא שמחה כללית.

והענין בזה – כפי שמצינו בנוגע לקבלת עול דראש השנה שחלוקה מהקבלת עול דכל השנה כולה, שהקב"ע דכל השנה הוא ענין פרטי, ואילו הקב"ע דר"ה ענינו קב"ע דעצם הנפש שכולל כל הכחות, וכן הוא בנוגע להשמחה דשמח"ת, שהיא שמחה כללית מעצם הנפש שכוללת כל הכחות כאחד.

וכמו כן בנוגע לענין הזמן – שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה.

== שמחה למעלה מטעם ודעת ==

ומזה מובן שהשמחה דשמח"ת אינה יכולה להיות על פי שכל טעם ודעת:

כיון ששכל הוא כח פרטי המדוד ומוגבל, הנה כאשר השמחה היא ע"פ שכל, הרי היא בהתאם למדידה והגבלה של השכל – הן המדידה והגבלה של כללות ענין השכל, והן המדידה והגבלה של שכלו הפרטי, עד כמה שהוא מבין ויש לו טעם לשמוח. ובמילא, אין זו שמחה כללית שמצד עצם הנפש, ואינה מספיקה אלא לזמן פרטי זה, ולא על כל השנה כולה, שהרי יודעים רק מה נעשה עכשיו, ואי אפשר לידע מה יהי' במשך השנה כולה.

ולכן, צריכה להיות ה[[שמחה]] מצד קבלת עול – מפני שהקב"ה צוה להיות בשמחה.

== ענין הריקודים ==

זהו הטעם שהשמחה דשמחת תורה מתבטאת בענין ה[[ריקודים]] – כמבואר בדרושי חסידות שלכאורה היתה השמחה דשמחת-תורה צריכה להתבטא בענין של הבנה והשגה בלימוד התורה, ואף על פי כן מתבטאת השמחה דוקא בענין הריקודים, ריקוד ברגל, שהוא הכח ואבר היותר תחתון – כיון שהשמחה דשמחת תורהצריכה להיות מצד קבלת עול דוקא.

ואף שענין השמחה הוא רגש שבלב, וא"כ, איך שייך שתהי' שמחה מצד קבלת עול וציווי – ועל דרך הקושיא במ"ש "ואהבת את ה' אלקיך", איך שייך ציווי על אהבה שהיא רגש שבלב – אך הענין הוא, שכאשר מתבונן שע"י שמחה זו מקיים [[מצוות|מצוותו]] של [[הקב"ה]], מצוה מלשון צוותא וחיבור, שנעשה בצוותא וחיבור עם הקב"ה, הנה מזה גופא שמח הוא בשמחה גדולה.

וכאשר השמחה היא מצד הצוותא וחיבור עם הקב"ה, אזי השמחה היא בלי גבול – דכיון שהקב"ה הוא אין-סוף, אזי גם השמחה שבאה מצדו היא באופן של בלי גבול – שמקיפה וכוללת את כל הכחות והענינים שבנפש, ונמשכת על כל השנה כולה.

== שמחה בלי גבול ==

נוסף לכך שהשמחה אינה יכולה להיות מצד השכל בגלל שצריכה להיות שמחה כללית, שמחה שאינה קשורה עם כח פרטי, אלא שמחה בלי גבול – הרי כיון ש"מצות היום בשמחה", אין פנאי להתבוננות שכלית.

[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] אומר<REF> שיחת ליל שמע"צ תש"ד ס"ג (סה"ש תש"ד ע' 31).</REF> שצריכים לייקר את ארבעים ושמונה השעות דשמע"צ ושמח"ת ולנצלם לשמחה וריקודים. ובמילא, חבל על הזמן שיוקדש להתבוננות שכלית, כיון שבינתיים עוסק בענין אחר שאינו מענין השמחה, ויתירה מזה, כיון שההתבוננות היא באופן של שקו"ט אם צריך להיות בשמחה אם לאו (שהרי בשקו"ט יש נתינת מקום גם לשלילה), נמצא, שלא זו בלבד שבינתיים עוסק בענין שאינו מענין השמחה, אלא אדרבה, שעוסק בענין שהוא היפך השמחה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]