עריכת הדף "מן (לחם מן השמים)"

{{מפנה|מן}}
'''מָן''' היה מזון ניסי אותו אכלו בני ישראל בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. הוא החל לרדת ביום [[ט"ז באייר]], חודש ימים לאחר שיצאו ממצרים, וירד מידי יום חול במשך 40 שנה, עד ליום בו ניגשו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל{{הערה|יהושע ה, יב.}}.

למן היו תכונות פלאיות, והיה ניתן לטעום בו את כל סוגי המזון, ויחד עמו היו יורדים גם אבנים טובות ומרגליות.

==היסטוריה==
לאחר [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]], החלו [[בני ישראל]] להתקדם לעבר [[ארץ ישראל]], ובמהלך המסע התלוננו ל[[משה]] ו[[אהרון]] שאין להם מה לאכול, והם מעדיפים לחזור למצרים שם היה להם אוכל בשפע, והם מבכרים להשתעבד תחת ידם מאשר למות מרעב במדבר.

בהמשך לכך הבטיח הקב"ה לתת לבני ישראל אוכל מיד יום ביומו, ובנוסף ל{{ה|שליו}} הוריד להם לחם מן השמים{{הערה|שמות, טז}}:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם . . וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ...|מרכאות=כן|מקור=שמות, פרק ט"ז}}

לחם זה נקרא בשם מן, היות ובני ישראל לא ידעו כיצד לקרוא לו ואמרו "מן הוא".

כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. {{ערך מורחב|ערך=[[אביר|לחם אבירים]]}}

על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו.

אחת מהמטרות של הורדת המן הייתה: "למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא".

עם סיום ארבעים שנות הנדודים במדבר הופסקה ירידת המן, ועל פי ציווי הקב"ה הצניעו חלק מהמן למשמרת ב[[קודש הקודשים]] בסמוך ל[[לוחות הברית|לוחות]] שב[[ארון הברית]].

ב[[מדרשי חז"ל]] מובא ש[[לעתיד לבוא]] ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] יגישו בסעודה גם מהמן, ויהיה זה על ידי מלך המשיח שיוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

==ירידת המן==
המן היה יורד מדי יום ביומו בששת ימות החול, במידה המספקת עבור כל אדם למשך יום אחד בלבד. ביום שישי הייתה יורדת מנה כפולה, אחת ליום שישי ואחת לשבת.

המן ירד בין שתי שכבות של טל, וצורתו הייתה עגולה כזרעונים בצבע לבן-שקוף, עוביו דק, וטעמו כדבש או שמן. את המן לקטו מוקדם בבוקר, ומה שבני ישראל לא ליקטו היה נמס כאשר השמש האירה עליו חיממה אותו{{הערה|נוזל זה היה מגיע אל אומות העולם, שהיו נהנים אף הם מתכונותיו המופלאות של המן, כאשר החיות והבהמות ששתו מנוזל זה היה בשרם משתבח והיה להם טעם מיוחד.}}.

מיקום ירידתו של המן השתנה בין הדרגות השונות בין בני ישראל, כאשר לצדיקים ירד המן על פתח ביתם, ואילו השאר היו צריכים לצאת וללקוט אותו במרחק מה מהאוהל שלהם, כפי מידת חסידותם וצדיקותם.

גם מי שליקט כמות גדולה של מן, וגם מי שליקט כמות קטנה של מן, היה מגיע עם מידה שווה של מן לביתו, בכמות של עשרון עומר לכל נפש מאנשי הבית, ובכך היה מופת חותך שהחדיר בבני ישראל את האמונה בה' וגרם להם להפנים שליקוט המן הוא רק הכלי, וכאשר אדם משתדל ומנסה לקבל יותר ממה שנקבע לו מלמעלה - לא יוצא מכך כלום{{הערה|שמות טז, יח: "ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו".}}.

במן היה ניתן להרגיש את כל הטעמים שבעולם, ואף המרקם של המן היה משתנה לפי הטעם שהאדם ביקש לטעום בו.

==ברכתו==
בנוגע לברכה על המן, מובאים בספרים דעות שונות דוגמת 'בורא פרי האדמה'{{הערה|פרדס יוסף פרשת בשלח, בשם ספר חמדת ישראל.}}, 'הממטיר לחם מן השמים'{{הערה|הבן איש חי.}} ו'המוציא לחם מן הארץ'{{הערה|הגאון מטשעבין. וראו במוסף-הנושא "הרב חדקוב", לשבועון "כפר חב"ד", חג הפסח תשפ"ג, עמ' 22, מה ששמע בזה הרב חדקוב מהרבי הריי"צ.}} וכן ישנה דעה שבירכו עליו לפי הטעם שטעמו בו, ודעה שלא ברכו עליו כלל{{הערה|בני יששכר, מאמר שבתות ג, ג. בשם הרב המקובל ישראל דוב.}}. בנוגע לברכה עליו [[לעתיד לבוא]] מביא הרבי{{הערה|עלה ההגהה עם ה[[גוף כתב יד קודש]] נדפס ב[[צדי"ק למלך]] חוברת ז' עמוד 342.}} בלקוטי שיחות{{הערה|חלק ד' עמוד 1035.}} שלדעת [[הרמ"ע מפאנו]] יברכו 'המוציא לחם מן השמים' על המן השמור בצנצנת בקודש הקודשים, ואילו לדעת הספר חסידים (הוצאת מק"נ, סימן תתתת"מ) הברכה על אכילת המן הייתה 'הנותן לחם מן השמים'.

==בתורת החסידות==
שורש המן הוא בפנימיות [[חכמה עילאה]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חלק א' עמוד רצט.}}.

הטעם לכך שכל מה שהיו רוצים לטעום במן היה ניתן לטעום, הוא מכיון שהמקור הרוחני של לחם זה היה כל כך גבוה, עד שהוא היה מופשט מכל טעם או גוון פרטי, ולכן היה אפשר לטעום בו מה שרוצים גם כאשר הוא ירד למטה.

בחסידות מוסבר שהמן לא ירד בשבת, היות וכל ענינו הוא השפעה פנימית, ובשבת ישנה עליית פנימיות העולמות למקורם ושורשם, לא הייתה יכולה להיות השפעת המן גם בשבת{{הערה|תורה אור פ' ויקהל ד"ה 'קחו מאתכם תרומה לה'".}}.

בכללות, המן הוא דוגמת ה[[תורה]], שהיא 'לחם מן השמים' ואין בה פסולת. בפרטיות יותר, הוא בדוגמת [[פנימיות התורה]], שלעומת [[נגלה דתורה]] היא מזוככת יותר, ויותר מכך, הוא דוקא בדוגמת החלק הנעלה יותר בפנימיות התורה - ה[[מוחין בעצם|מוחין שלמעלה משייכות למידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/22 ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך תשכ"ג].}}.

==בהשאלה==
בכתבי רבותינו נשיאינו מובא שענין ה[[דמי מעמד]] הוא דוגמת 'לחם מן השמים', ויש בו תענוג נפלא עבור רבותינו נשיאינו יותר מכל שאר הכספים שמביאים להם, שהם דוגמת 'לחם מן הארץ'.

גם בנוגע ל[[פרנסה]] בדורות האחרונים, התבטאו רבותינו נשיאינו שזהו בדוגמת המן, היות ועל פי הטבע לא מובן כיצד אפשר להתפרנס מסכום מועט שכזה לכל מה שנצרך עבור פרנסת הבית, ומוכרחים לומר שכל ענין הפרנסה הוא 'לחם מן השמים'{{הערה|שיחת יו"ד שבט תשי"ז.}}.

==קישורים חיצוניים==
*מאמרי הרבי: '''[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/22 ויענך וירעיבך ויאכילך גו']''', ש"פ עקב תשכ"ג; '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140104 הנני ממטיר לכם לחם מן השמים]''', ט"ו שבט תשל"ז
*'''[http://www.chabadonweb.com/contents.asp?aid=1805 השווה והשונה בירידת המן]''' - חב"ד שעל אתר
*נחמה גרייזמן, '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=157&article=3329 לחם מן השמים]''' {{חבד בישראל}}
*נחמה גרייזמן, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/543706 מן לעניים, מן לעשירים]''' {{בית חבד}}
*לוי מנדלזון, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2451810 ה'מן'- הלחם שירד מן השמים]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:חומש שמות]]