עריכת הדף "ישראל אלדד"

מר '''ישראל אלדד''' (שייב, [[ט' חשוון]] [[תרע"א]] - [[א' שבט]] [[תשנ"ו]]) היה ממנהיגי ארגון הלח"י, הוגה דעות וסופר.

==תולדות חיים==

הוא נולד בעיירה פודבולוצ'יק שב[[גליציה]] תחת השם ישראל שייב.

בצעירותו למד ב[[ישיבה]] בווינה, ולאחר מכן עבר ל[[אוניברסיטה]], שם קיבל תואר דוקטור. לאחר שסיים את חוק לימודיו עבר ל[[פולין]], שם היה ממנהיגי תנועת הנוער היהודית בית"ר.

לאחר ש[[עלייה לארץ|עלה לארץ]], בשנת [[ה'תש"א]], הצטרף למחתרת הלח"י. לאחר מות מנהיג הארגון, אברהם (יאיר) שטרן, היה להוגה הדעות המרכזי של הארגון וחבר בהנהגתו, יחד עם [[יצחק שמיר]] ו[[נתן ילין-מור]].

בשנת ה'[[תש"ד]] נעצר על ידי השלטונות הבריטיים, ושהה בבית הסוהר עד שחולץ משם בפעולה נועזת בשנת ה'[[תש"ו]].

לאחר קום [[מדינת ישראל|המדינה]] שימש כמורה ל[[תנ"ך]], הוציא לאור ירחון בשם 'סולם' ובו ביקר את ממשלת ישראל, ועסק בתרגום ספרים.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ממקימי 'התנועה למען [[שלימות הארץ|ארץ ישראל השלימה]]'.

==קשריו עם הרבי==

קשריו של הד"ר אלדד עם הרבי החלו כאשר חברי צא"ח בירושלים שלחו לו קודם [[חג הפסח]]] חבילה של [[מצה שמורה]], יחד עם ה[[מכתב כללי]] ששלח הרבי באותה שנה לקראת חג הפסח, בו מסביר הרבי את עניינם של חג הפסח והיציאה ממצרים.

זמן מה לאחר מכן שיגר אלדד מכתב לרבי, בו התלונן כי מהכתוב במכתב משתמע שאין עניין בכניסה לארץ ישראל {{הערה|ראו קטעים ממכתבו לרבי וממענה הרבי אליו ב"התקשרות", גליון א'תד, ט"ו תמוז תשפ"א, עמ' 13}}. בתגובה ענה לו הרבי במכתב ארוך {{הערה| נדפס באגרות קודש, חלק יח, איגרת ו'תתמג, מכתב מה' אייר, ה'תשי"ט וראו בהערה הקודמת.}}, בו מסביר לו הרבי שאין המשמעות כן, אך לאידך מאריך את הסכנות הרוחניות בארץ ישראל יחסית ל[[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]].

בשנת ה'[[תשכ"א]] נכנס ד"ר אלדד ל[[יחידות]] אצל הרבי. ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[עיתון#עיתונים ישראליים|ידיעות אחרונות]]' כתב אלדד שניסה להעלות במהלך היחידות את דעת ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]], אך הרבי דפק על השולחן ואמר "[[הרב קוק]] טעה".

בשמחת תורה ה'[[תשכ"ו]] הגיע ד"ר אלדד לביקור אצל ידידו הרב [[משה צבי סגל]] בכפר חב"ד. את רשמיו מהחג פרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות'.

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]