עריכת הדף "יחודא עילאה"

'''יחודא עילאה''' הוא כינוי ל[[יחוד]] של ספירות [[חכמה ובינה]] על ידי [[דעת עליון]].

מבואר החילוק בין יחודא עילאה ל[[יחודא תתאה]] הוא שיחודא עילאה הוא [[ביטול במציאות|ביטול האמיתי]], לעומת יחודא תתאה שהוא [[ביטול היש]].

==ענינו בעולמות==
מבואר כי בעולמות, [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד [[חכמה]] ו[[בינה]] הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו [[חכמה]] ו[[בינה]] בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערה|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות.

התולדה מ[[יחוד]] זה הינו בבחינת [[רוח]], והינו גבוה במעלה. בשונה מ[[יחודא תתאה]] יחוד זה אינו ממשיך אור לתחתונים.

==ענינו בעבודה==
בעבודת התפילה מבואר כי "שמע ישראל" הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת "ברוך שם" שהוא בבחינת [[יחודא תתאה]].
משמעותו של יחוד זה הוא [[ביטול במציאות]], כאשר הנברא חש אלוקות ברמה כזו, שאין שום תפיסת מקום לישות נפרדת, ולכן הוא מתבטל מאליו ומתכלל באלוקות.

== ענינו בשמות ==

ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה.

==== ראו גם ====
* [[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]
* [[דעת עליון ודעת תחתון]]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]