לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הכרת הטוב
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־22:24, 21 בספטמבר 2022 מאת
Mdafula
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
במשנת חכמים
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''הכרת הטוב''' היא הבעת תודה והערכה אם באופן מילולי ואם באמצעות מעשים, על דבר טוב שהאדם קיבל. חז"ל מייחסים משקל רב להכרת הטוב, ודורשים מכל אחד להשתדל לאמץ מידה זו. הרבי עצמו הקפיד מאוד על הכרת הטוב ולא קיבל כמובן מאליו שום דבר שנעשה עבורו, על אף מעמדו ותפקידו. == במשנת חכמים == על פי חז"ל, חומרת חטא [[אדם הראשון]] ([[חטא עץ הדעת]], שהוא מקור כל שאר החטאים והגלויות), היא בכך שכפר בטובה{{הערה|על פי דברי רבי אליעזר: "לא נטרד אדם מגן עדן אלא על כפיות טובה".}}. הרעיון של הכרת הטוב שזור רבות במשנת חז"ל. לדוגמא, את העובדה שחלק מ[[עשרת המכות]] הצטווה משה לעשות באמצעות אחיו אהרון, מסבירים חז"ל בכך שמשה לא יכל לכפור בטובה (להכות ביאור שהסתיר אותו כשנולד{{הערה|שמות רבה פרק כ פסקה א: "איני יכול להפכו יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה?".}}). בדומה לכך נאמר במדרש{{הערה|במדבר רבה כ"ב, ד': "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה. המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן".}} גם בנוגע להכאת בני מדין. כשם שמצווה האדם להכיר טובה ל'''אנשים''' שהיטיבו עמו (ואפילו לחפצים דוממים שהסתייע בהם!) כך הוא מצווה להכיר טובה '''לקב"ה''' המעניק לו חיים ופרנסה, וזהו גם הטעם הפשוט ל[[ברכות הנהנין]]{{הערה|ברכות לה, א.}}. בזמן [[בית המקדש|המקדש]] אפשר לבטא את הכרת הטוב לקב"ה גם באמצעות [[קרבן תודה]], ובימינו "מחליפה" את הקרבן ברכה מיוחדת - '[[ברכת הגומל|הגומל]]' (על נס מיוחד הדורש הבעת תודה מיוחדת, ברכה הנאמרת ברוב עם בשעת [[קריאת התורה]]). וכן אנו רואים את החשיבות העצומה שנתנו חז"ל להכרת הטוב, בכך שקבעו בתחילת התפילה את [[ברכות השחר]] (בהן מודה האדם לקב"ה על חייו, בריאותו ולבושו), ובהמשך (בפסוקי דזמרה) את [[מזמור לתודה]] המהלל ומשבח את הקב"ה בדברי שיר ותודה. חז"ל ובעלי המחשבה לאורך הדורות ביארו כי זהו הטעם למצוות רבות נוספות, כשהדוגמאות הבולטות לכך היא [[מצוות ביכורים]] ומצוות [[כיבוד הורים]]. ==אצל רבותינו נשיאינו== על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה מסתובב בעיירות ושואל אנשים מה שלומם כדי שיאמרו ברוך השם, והוא הסביר שזוהי פרנסתו של הקב"ה שנהנו ממה שבני ישראל מברכים אותו ואומרים לו תודה, ופעם אחת כאשר היה [[פרושים|פרוש]] שלא ענה לו, נזף בו הבעל שם טוב שהוא גוזל את פרנסתו של הקב"ה. אצל הרבי ראו בצורה מודגשת ומופגנת כיצד הקפיד להכיר טובה ולומר תודה לכל מי שסייע לו, וזאת על אף תפקידו ומעמדו. כאשר בירכו את הרבי במכתבים לרגל יום הולדת וכיוצא בזה, הקפיד הרבי להשיב במכתב אישי לכל אחד מהמברכים, כאשר העניק לאדם שליחות מסויימת הקפיד להודות לו על כך שביצע אותה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/ad-post/679854/ נחשף הסידור שהרבי נתן בידיו הק' כ"הכרת הטוב" על המשלוח] {{אינפו}}}}, ואפילו כאשר המזכירים והחסידים ביצעו פעולות סיוע פשוטות עבור הרבי, הקפיד הרבי לומר תודה{{הערה|כך לדוגמא סיפר הרב [[נפתלי גרינברג]] שכאשר פתח לרבי את הדלת בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והחזיק את הדלת כשהוא עומד מאחוריה - 'הציץ' הרבי אל מעבר לדלת ואמר לו 'א דאנק' ([= תודה]).}}. הרבי אף הסביר שמנהג ה[[תשורה]] שהחל בחתונתו, עיקרו הוא הבעת הכרת טובה לחוגגים על שהגיעו לשמוח בשמחה. אחד הדוגמאות הבולטות ביותר היו הדרת הכבוד שהרבי רחש לרב [[שניאור זלמן וילנקין]] שלמד עמו בילדותו, כאשר בכל פעם שנכנס או יצא מההתוועדויות הציבוריות שערך הרבי, נעמד הרבי מלוא קומתו ולא התיישב עד שהרב וילנקין הגיע למקומו, ולאחר פטירתו יצא ללוות את המיטה באופן מיוחד ואף השתתף בהוצאות הקבורה, ועוד. ==לקריאה נוספת== *הרב שבתי סלבטיצקי, '''[[הכרת הטוב]] - ערך עליון''', מכון הפרשה בחיי, שיעור לפרשת כי תבוא תשפ"ב (שיעור מספר 86) ==קישורים חיצוניים== *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1246&CategoryID=495 הכרת תודה]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון 526 *'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=759&CategoryID=78&ParashaID=50 כיצד להכיר תודה]''', עיבוד של שיחת הרב מתוך לקוטי שיחות חלק לד עמוד 145 *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2190004 הכרת הטוב]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} *חיים הבר, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1463227 הלקח מפרשת השבוע: לדעת לומר תודה]''' *שניאור אשכנזי, '''[ashoova.co.il/הכרת-הטוב-חוק-מס-1-הרב-שניאור-אשכנזי-2/ הכרת הטוב - חוק מספר 1]''' {{וידאו}} *הרב נחמנסון, '''[sinun770.org/הרב-נחמנסון-הכרת-הטוב-מול-כפיות-טובה/ הכרת הטוב מול כפיות טובה]''' {{וידאו}} סינון חב"ד {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:רגשות]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (12):
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)