עריכת הדף "יום הכיפורים"

{{בעבודה}}
'''יום הכיפורים''' הנקרא גם בשם יום הקדוש, הוא יום הקדוש בשנה, בו נמחלים עוונות כל ישראל.

== ערב יום הכיפורים ==

בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי היה מחלק לקח.

בשנת [[תשי"א]] סיפר [[הרבי]], בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]: הבעש"ט היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח הי' נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר", ואאמו"ר ([[אדמו"ר מהורש"ב]] נ"ע) הי' מוסיף "אַ זיס יאָר"<ref>  [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"א]</ref>

לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי יום הכיפורים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אעפ"כ (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה.

לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב יום הכיפורים, נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א "לעקאַח" בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.


== ערב יוהכ"פ [[תשי"א]] ==
בערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשי"א, בירך הרבי את אנ"ש: יתן השי"ת שתהי' לכאו"א התעוררות תשובה אמיתית, חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות. אמרו חז"ל "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה", ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר, ש"מזונותיו" לשון רבים, כולל מזון רוחני ומזון גשמי. ויה"ר שתהי' המשכת המזונות – מזון רוחני ומזון גשמי – ללא העלמות והסתרים, בטוב הנראה והנגלה.


== עיוכ"פ שנת [[תשי"ב]] ==

לאחרי הברכה לקבוצה השלישית (ראה לעיל ע' 18), קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לה"חוזר" הת' יואל כהן (שהי' בקבוצה זו), והורה לו לומר להתלמידים שלפני כל נדרי יכנסו כולם (באמרו: "זאג די בחורים אז זיי קענען אריינגיין שפעטער"), והוסיף, שיכנסו גם אלה שנכנסו כבר לפנ"ז, אבל, רק התלמידים בלבד.
כשנכנסו התלמידים לחדרו הק', הי' כבר כ"ק אדמו"ר שליט"א לבוש בהקיטל ועטוף בהטלית, ופניו מאויימים, והביט בחוזק על כאו"א מהתלמידים, ואח"כ כיסה פניו הק' בטליתו, והתחיל לדבר בקול רועד וחנוק מבכי:

כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער")... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים":

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

יה"ר שתהיה לכם הצלחה בלימוד התורה ביראת שמים, ובמילוי הכוונה של הרבי ("איר זאלט אויספירן דעם רבי'נס כוונה"). חתימה וגמר חתימה טובה.

== ערב יום הכיפורים תשי"ג ==

א. לאחר תפלת מנחה – אמר הרבי:

יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבא, חרטה על העבר, והעיקר – קבלה על להבא. וע"פ פסק חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין – תביא ההתעוררות תשובה את הגאולה השלימה והאמיתית ע"י [[משיח]] צדקנו, במהרה בימינו.

ב. [לפנות ערב, נכנסו קבוצה אנשים (שלא היו קודם) לבקש ברכתו, ואמר:]

יתן השי"ת שתהי' התעוררות פנימית לתשובה אמיתית מעומקא דלבא, חרטה על העבר, והעיקר – קבלה על להבא.

וכיון שפסקו חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – והרי ישנה המחשבה טובה, והקב"ה מצרפה למעשה – יתן הקב"ה שההתעוררות תביא את הגאולה שלימה בקרוב.

== ערב יום הכיפורים [[תשי"ד]] ==

אחרי [[תפלת מנחה]], נכנסו להיכל הרבי לבקש ברכתו, ואמר: 

השי"ת יעזור שתהיה התעוררות תשובה אמיתית, בלי [[עצבות]], ואם יש צורך – תהיה רק [[מרירות]], הקשורה עם [[שמחה]] פנימית, ובמילא תבטל השמחה את כל הגדרים, ובמילא גם את ההעלמות וההסתרים.

ותהיה ההתקשרות עם הקב"ה – ע"י הענין ד"דרשו הויה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", שהוא ענין קירוב המאור אל הניצוץ – באופן של [[התקשרות]] ודביקות הניצוץ בהמאור, [[ישראל]] [[אורייתא]] וקוב"ה כולא חד, ובמילא תהיה חתימה וגמר חתימה טובה לכל אחד ואחת בתוך כלל ישראל.

== ערב יום הכיפורים [[תשט"ו]] ==

אחרי תפלת מנחה, נכנסו להיכל כ"ק אדמו"ר שליט"א לבקש ברכתו, ואמר:

מצות היום ב[[תשובה]], דהיינו שהתשובה ביוהכ"פ היא ענין של מצוה.

ומכיון שרצונו של הקב"ה שבני ישראל יקיימו את המצוה – בודאי נותן הוא את הכח והאפשרות שתהיה התעוררות לעשות תשובה, תשובה פנימית ותשובה אמיתית.

וכיון שע"י ענין התשובה "מיד הן נגאלין" – יה"ר שתהיה [[גאולה]] מכל הענינים, הן מצד הנפש והן מצד הגוף, המבלבלים לעבודת ה', לימוד התורה וקיום המצוות, וענין זה יביא את הגאולה השלימה והאמיתית. חתימה וגמר חתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
== מוצאי יום הכיפורים ==

בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת [[תשי"א]] דיבר הרבי אודות המעלה ד[[בעלי תשובה]], והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג").
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]