עריכת הדף "שמחה בונם אלתר"

[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו הרה"צ [[יעקב אריה אלתר]]]]
[[קובץ:ציון הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציונו]]
רבי '''שמחה בונם אלתר''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) ([[כ"ד בניסן]] ה'[[תרנ"ח]] 1898 - [[ז' בתמוז]] ה'[[תשנ"ב]] 1992) היה האדמו"ר החמישי של [[חסידות גור]], בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשנ"ב]] (1992-1977).

==תולדות חיים==

נולד ב[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]], ב[[עיירה]] גורה קלוואריה שב[[פולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] הרה"צ [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו [[השפת אמת]] כאדמו"ר.

בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו הרה"צ [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. 

בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].

נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".

בשנת תשמ"ה חלה ומיעט לצאת מביתו ולדבר, למרות זאת הנהיג והשתתף במספר מאבקים פומביים ביניהם נגד הקמת "האוניברסיטה המורמונית" בירושלים, נגד חילולי שבת בחברות ציבוריות ועוד. נפטר ביום [[ז' תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, רבי [[פנחס מנחם אלתר]] בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".

== קשריו עם הרבי ==
עוד קודם עלייתו לכס האדמו"רות הי' מספר פעמים אצל הרבי ביחידות ושמר על קשר כל הזמן.

לרגל עלייתו על כס האדמו"רות אמר הרבי שיחה. שהיוותה תקופה קרובה וחמימה בקשר בין חצר ליובאוויטש לחצר גור.
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"צ שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]
לאחר שמונה לאדמו"ר. בט' אלול תשל"ח הגיע ליחידות אצל הרבי, היחידות מוקלטת ומפורסמת, הרבי דיבר איתו על שלימותה ארץ מתוך תוקף ועל תיקון מיהו יהודי, ובקש שיוציא קול קורא גלוי בענין.
במהלך היחידות ביקש לומר לחיים שיהיה ישועה לכלל ישראל. והרבי אמר איתו לחיים. היחידות נדפסה בשיחות קודש תשלח חלק ג'.

הרה"צ שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"

בשנת [[תשמ"ט]] הגן על כבודו של [[הרבי]] ב[[מסירות נפש]], מה שהביא לפילוג הליטאים ממפלגת [[אגודת ישראל]] ופתיחת מפלגת דגל התורה. הרבי השיב לו על כך בכך שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל, ולפעול על אחרים לעשות כך. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (והיה חסר 600 קולות) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].

בזמן חוליו בא בנו הרב [[יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את הרב יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרה"צ מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור{{הערה|1=.[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]}}.

== מלך בשדה ==

ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שב[[חודש אלול]] המלך בשדה.

לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר [[מי שברך]], וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[האוהל|אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, [[כתיבה וחתימה טובה]]' ושנשמע בשורות טובות. 

זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].

במשך כל תקופת חליו התעניין הרבי בשלומו באמצעות עסקני חסידות גור שהיו מבקרים אצל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/63205/התעניינותו של הרבי בבריאות האדמו"ר מגור].}}

==משפחתו==
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך [[י"א אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש [[כולל אברכים|כולל]] בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].

== לקריאה נוספת ==

*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.

== קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/beis-medrash/604803/ סקירה: הקשרים בין הלב שמחה מגור והרבי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי יעקב בנו של רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - [[תשל"ב]] עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי גור|אלתר שמחה בונם]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]