עריכת הדף "פרשת יתרו"

{{קשר חב"די}}
'''פרשת יתרו''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר שמות]] (מפרק י"ח פסוק א' עד בפרק כ' פסוק כ"ב).

==הקשר החבדי==
*'''הודאת יתרו'''
בענין ומעלת הודאת יתרו מבאר הרבי במאמר (באתי לגני ש"פ יתרו תשל"ח (מוגה בתשמ"ט)), שהכח על אתהפכא ניתנה במ"ת, וזה שבמ"ת ניתנה הכח הגיע מהודאת יתרו. ליתרו הי' ידיעה בכל סדר השתלשלות, כפי שהם אחר הצימצום והכל בפירוד ("כהן מדין" - מדין ומריבה, הכל בנפרד), והגיע להכרה שהקב"ה הוא המשפיע היחידי, שזהו כפירה בע"ז בדקות (ע"פ הקדמת הרמב"ם שע"ז הוא חשיבות למשפיע אמצעי). וע"י שהכיר שעצמות הוא העיקר, שזה בא באתהפכא מידיעתו בסדר השתלשלות, הרי זה מוסיף גם בעצמות שיהיה שייך אלינו, והמשיך עצמות במ"ת באופן שיוכל עבודתנו לפעול פעולה. עיי"ש בארוכה.

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בשבוע שעבר קראנו את [[פרשת בשלח]], בה הושלמה [[יציאת מצרים]] כאשר ים סוף נבקע ו[[בני ישראל]] עברו בתוכו, ולעומתם המצריים טבעו. השבוע בפרשת יתרו נקרא על [[מתן תורה]], המעמד שהתרחש למרגלות הר סיני.

*'''ראשון''' - [[יתרו]] שהיה חותנו של [[משה]] (אביו אשתו - ציפורה), לאחר ששמע על כל הניסים והנפלאות שה' עשה למשה ולבני ישראל, והוא מגיע למדבר ואיתו אשתו של משה ושני בניו. משה וכל מנהיגי העם פוגשים את יתרו. משה מספר לחותנו על יציאתם ממצרים, על קריעת ים סוף, על [[המן האגגי|המן]] היורד מן השמים, המים מבארה של מרים ועל מלחמתם נגד [[עמלק]]. יתרו משיב עם הביטוי: ברוך השם.

*'''שני''' - יתרו רואה שמשה יושב לפני אלפי אנשים מהבוקר ועד הערב והוא משמש כשופט במחלוקות שביניהם. הוא אומר להם את חוקי ה' לגבי המקרים הספציפיים שלהם. יתרו מציע מערכת שתאציל מהסמכויות של משה, כאשר הוא ימנה ראשי אלפים, ראשי מאות, ראשי חמישים וראשי עשרות כאשר הדרישה הראשונה היא שיהיו יראי אלוקים, והם אלו שישפטו את העם ברוב המקרים, כאשר רק מקרים מסובכים ביותר יגיעו לפתחו של משה רבינו (לפי [[רש"י]], אירוע זה התרחש בפועל לאחר מתן תורה).

*'''שלישי''' - משה מיישם את עצתו של יתרו, ומקים מערכת הייררכית-יהודית. יתרו חוזר לארצו (רש"י מציין שהוא חזר על מנת לגייר את בני משפחתו).

*'''רביעי''' - התורה חוזרת לספר על המאורעות כאשר עם ישראל עומד לרגלי הר סיני. הם הגיעו למקום בחודש השלישי לאחר שיצאו ממצרים. התורה משתמשת במילים "ביום הזה" ורש"י מציין שהביטוי ביום הזה בא ללמדנו שעלינו לראות את התורה כל יום כאילו היום ניתנה לנו מסיני. משה רבינו עולה להר סיני לבדו לדבר עם ה'. ה' אומר למשה שיגיד לעם ישראל שהם אלו שראו מה עשה למצרים, וכיצד הוציא אותם "על כנפי נשרים", ושיזכרו שכל זמן בו ישמרו את הברית עם ה', הם יהיו אוצרו של [[הקב"ה]] ועם סגולה.

*'''חמישי''' - ה' אומר למשה לאמר לבני ישראל לקדש את עצמם. עליהם לטבול ב[[מקוה]], ועל בעל ואשה להבדיל עצמם למשך שלושה ימים. כמו כן צריך להציב גדרות מסביב להר סיני ונאסר על כל אדם או [[בהמה]] לעבור את הגדרות ולעלות להר. ביום השלישי (בתאריך [[ו' בסיוון]]) בבוקר, החלו קולות רעמים וברקים וענן כבד. [[קול]] השופר הלך וחזק. הר סיני כולו נראה בעשן.

*'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את עשרת הדברות. ה' מתגלה לכל העולם, ולכל כיוון אליו מסתכלים בני ישראל הם ממש רואים במוחש אלוקות. בכל דיבור שיצא מאת ה' פרחו נשמותיהם של כל העם, וה' החזיר להם אותו בטל של תחיה (אותו טל בו הוא יקים את המתים מקבריהם ב[[תחיית המתים]] בימות המשיח, שיגיעו במהרה בימינו, אמן). עשרת הדברות הן: להאמין בא-ל אחד. לא לעבוד עבודה זרה. לא להשבע בשם ה' לשקר. לשמור את השבת. לכבד את ההורים. לא לרצוח. לא לנאוף. לא לגנוב. לא להעיד עדות שקר. לא לחמוד את השייך לחברך (המנהג הוא שנעמדים בעת שקוראים בתורה ב[[שבת]] את עשרת הדברות).

*'''שביעי''' - בני ישראל רעדו מפחד מהאורות ו[[קול]] השופר וההר האפוף עשן. הם גם פחדו כיון שבשתי הדברות הראשונות פרחה נשמתן כי הם לא יכלו להכיל את הגילוי הנפלא. כתוצאה מכך הם ביקשו ממשה לעמוד בינם לבין ה' ולקבל ממנו את שאר הדברות. משה אכן עשה כך והוא קיבל את כל שאר 611 המצוות שניתנו לו בסיני. בהמשך התורה מפרטת את האיסור של עבודה זרה.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=239 רעיונות לפרשת יתרו] באתר {{חבד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2151 טקסט פרשת יתרו עם פירוש רש"י] באתר {{חבד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=287&article=2172 פרשת יתרו בקצרה לילדים] באתר {{חבד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1521 קריאת פרשת יתרו עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{אינפו}}

{{פרשות השבוע}}

[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
[[קטגוריה:חומש שמות|5]]