עריכת הדף "שלמה קרליבך"

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
ר' '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.

==תולדות חיים==
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==יחי אדוננו מורנו ורבנו==

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

שנים מלחניו (דומים אבל שונים) של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]