עריכת הדף "ישיבת תורה ודעת"

{{בעבודה מתמשכת}}
ישיבת '''תורה ודעת''' היא ישיבה ב[[ניו יורק]] ברוח היהדות המסורתית המשלבת לימודי גמרא ויהדות עם לימודים כלליים. לישיבה נודעת חשיבות רבה ביותר בשל היותה אחת הישיבות הוותיקות והמשפיעות ביותר על יהדות אמריקה ורבים ממפריחי השממה הרוחנית באמריקה למדו בה.

בראש הישיבה עמד במשך שנים רבות הרב [[משה דובער ריבקין]], בוגר ישיבת [[תומכי תמימים]] ומחשובי חסידי רבותינו נשיאינו.

הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קנסיגסטון הסמוכה ל[[בארא פארק]], והיא מתפקדת כישיבה חרדית.

==תולדות הישיבה==
===הרקע להקמת הישיבה===
בשנים שקדמו לישיבה, מספר הישיבות ובתי הספר היהודיים בארצות הברית היה מועט ביותר, ומלבד שלושה בתי ספר בצדה המזרחי של מנהטן ('הרב יעקב יוסף', 'עץ חיים', ו'הרב שמחה קלוגר') לא היו קיימים מוסדות חינוך יהודיים כלל.

בשנת [[תרע"ח]] התארגנה קבוצת עסקנים שומרי תורה ומצוות שהחלו לפעול להקמתו של בית ספר יהודי בוויליאמסבורג, בראשם עמד הרב בנימין וילהלם, ולצידו סייעו הרב זאב גולד מר מאיר בלום, מר צימרמן, עורך הדין מר בן ציון ווברמן, גברת הלברג, ומרת [[דבורה לאה קווין]] שנמנתה על גזע חסידי חב"ד.

על אף דעתם של חברי הועד שיש ללכת מראש על גדול ולבנות מבנה קבע שיאכלס את כל התלמידים, לחץ הרב וילהלם לפתוח את בית הספר כבר לקראת שנת הלימודים [[תרע"ט]], ובסופו של דבר חברי הועד אכן נכנעו להפצרותיו ורכשו מבנה קטן בו החלו ללמוד 45 תלמידים בכיתות א'-ז'{{הערה|אומדן היהודים בארצות הברית בתקופה זו עומד על מספרים הנעים בין מליון למליון ורבע איש.}}. בשל מספר התלמידים הזעום רצו חברי הועד לסגת ולהודיע לאחר עשרת ימי תשובה על סגירת הישיבה עד לשנת הלימודים הבאה, אך במהלך כל אותו יום כיפור התרוצץ הרב וילהלם בין בתי הכנסת ושכנע הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר היהודי ובמוצאי יום כיפור הוכפל מספר תלמידי בית הספר והגיע לתשעים ילדים.
 
בראש המוסד הועמד הרב מרדכי אליהו פינקלשטיין, ובשנת [[תרפ"ג]] הוא הוחלף על ידי ר' שרגא פייבל מנדלוביץ'. ותחת הנהלתו ידע בית הספר גידול מהיר במספר התלמידים ותוך פחות מעשור מאז הקמתו מנה בית הספר מעל לאלף תלמידים.

===הקמת המתיבתא===
עם סיום מחזור הלימודים הראשון של בוגרי בית הספר שלמדו בו 12 שנים, החליט הרב מנדלוביץ' להקים את המתיבתא בה ישולבו לימודי קודש ולימודים תיכוניים ברוח יהדות מסורתית, ובשל התנגדותם של חברי ועד הנהלת המוסד, הקים זאת בסיועו של הרב וילהלם ומר אברהם לואין, שרכשו לשם כך מבנה בסמטת בדפורד. הקמת מוסד זה היה ראש החץ שאפשר גם להורים אמריקאים שדאגו לעתיד הכלכלי של ילדיהם לשלוח את ילדיהם לבית ספר יהודי.

בשנת [[תרפ"ט]] התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארצות הברית, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'{{הערה|[[זכרון לבני ישראל (ספר)|זכרון לבני ישראל]] פרק כ"ו.}}.

בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, 

אנשים שכיהנו בראשות הישיבה וצריך להרחיב עליהם: הרב שלמה היימן, הרב משה דובער ריבקין, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב אליהו חזן, הרב גדליה שור, הרב יעקב קמינצקי, הרב ראובן פיין הרב אברהם יעקב פאם והרב ישראל בלסקי.

==קשרי רבותינו נשיאינו עם מנהלי וראשי הישיבה==
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר קרוב עם מנהלי הישיבה, ובאחת השנים בה התדרדר מצבה הכספי והיא עמדה בפני סכנת סגירה, השיג אדמו"ר הריי"צ את מלוא הסכום הדרוש לכיסוי חובות הישיבה והעביר אותו לידי המנהלים, ובכך הציל את הישיבה{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון מב, תשרי-חשון תשע"ז, מסיפורי ר' [[משה פסח גולדמן]].}}.

כמו כן השפיע על מנהלי הישיבה למנות בראש הישיבה את החסיד ר' [[משה דובער ריבקין]].

{{פסקה חסרה}}

==לקריאה נוספת==
*אהרן סורסקי, '''שלוחא דרחמנא''' תנש"א

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|3019|artdays|"בימיי לא תיסגר אף ישיבה, לא ברוסיה ולא באמריקה!"|הרב משה מרינובסקי|כ"א בטבת תשע"ג}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת|*]]