עריכת הדף "חכמות חיצוניות"

לימוד '''חכמות חיצוניות''' (נקרא גם: '''לימודי חול''') הוא לימוד ועיסוק בחכמות העולם, כגון חשבון, אסטרונומיה, רפואה, לשונות זרות ועוד - חכמות הנחשבות חיצוניות, להבדיל מחכמת ה[[תורה]]. באופן כללי, לימוד זה אסור על פי ההלכה, למעט באופנים מסויימים בהם הדבר מותר.

לימוד חכמות חיצוניות במוסדות חינוך נחשב לחמור יותר, בפרט לילדים צעירים. [[רבותינו נשיאינו]] פעלו ועודדו מיעוט ככל האפשר בלימוד לימודי חול, ופתיחת מוסדות חינוך שבהם ילמדו אך ורק לימודי קודש - [[חינוך על טהרת הקודש]].

==גדרם==
{{להשלים}}
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת לימוד שפות חדשות, לימודי חול וכו', לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות.

==האיסור וחומרתו==
לפי ה[[הלכה]], אסור לעסוק בחכמות החיצוניות, ואפילו מי שלמד את כל התורה כולה נאסר עליו לעשות זאת{{הערה|ספרי ואתחנן לד. מנחות צט, ב.}}. הדבר מותר אך ורק לתלמיד חכם שיכול ללמוד מהם דברי תורה ודרך ארץ. וגם זאת, רק בתנאי שאין מדובר בספרי מינים - שהם ספרי פילוסופים [[כפירה|כופרים]]; ספרים כאלו אסור לקרוא אף בתוך ספריהם של גדולי ישראל שהביאו אותם, כי גם אותם גדולי ישראל עסקו בכך רק בשל צורך השעה להשיב למתווכחים איתם, אך כיום הדבר אסור{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג, סעיף ז.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] כותב שהעיסוק בחכמות אומות העולם נחשב כ[[דברים בטלים]] בנוגע לעוון [[ביטול תורה]]. מלבד זאת, טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים: טומאת דברים בטלים מטמאת רק את ה[[מדות]] של האדם המדבר, אך לא את ה[[מוחין]] שלו. אך חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם הלומדם ([[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]){{הערה|תניא סוף פרק ח'.}}.

[[הרבי]] הסביר את הדיוק בהגדרת אדמו"ר הזקן שהלימוד "'''מטמא'''" את המוחין - כשם שבדיני [[טומאה וטהרה]], לא ניכר שום שינוי במציאות הדבר שנטמא, ואין זו אלא נגיעה קלה, אך באמת נפעל שינוי עצום ביחס לדבר לגבי [[קדשים]] וכדומה; וכמו כן, הטומאה מתייחדת בכך שהיא חלה על כל יהודי ללא חילוקי גילאים, מתינוק בן יומו ועד זקן בן מאה ועשרים, אם נגעו בטמא - נטמאו. וכך הוא הדבר לגבי פעולתו השלילית של לימוד חכמות חיצוניות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=101&hilite= שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.

==ההיתר==
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא - על מנת להתפרנס מהחכמה, או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה, כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ח'.}}.
[[הרבי]] במכתב{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג', אגרת תצה.}} מבאר ומונה 6 אופנים שונים של לימוד חכמות האומות באופן המותר.

א. לימוד מתוך ה[[תורה]], בהיותה ה'מפה' של כל ה'בניין' - ה[[עולם העשייה הגשמי|עולם]] כמובא במדרש{{הערה|[[בראשית רבה]] בתחילתו.}}. - דין לימוד זה הוא [[לימוד תורה]] ממש.

ב. לימוד דברים שה[[תורה]] מצווה ללמדם. כדוגמת המצווה לחשב את [[קידוש החודש|זמן המולד]] על פי מסלולי ה[[ירח]]{{הערה|[[משנה תורה]] הלכות [[קידוש החודש]] פרק א' הלכה ז'.}}, ומצווה על בית דין לדעת דרכי [[עבודה זרה]] ו[[כישוף]] על מנת לדון כראוי. - דין לימוד זה הוא [[מצווה]].

ג. לימוד כשהוא במקום שאסור ללמוד תורה{{הערה|עיין ב[[אחרונים]] [[שולחן ערוך]] אורח חיים ריש סימן פ"ה. בדוגמת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שלמד מסלולי גרמי השמים בזמן שנפנה ל[[בית הכסא|בית המים]].}}. - דין לימוד זה הוא [[מצווה]], אבל באופן שלישי.

ד. לימוד '''לצורך''' קיום מצווה{{הערה|כ[[רב (אמורא)|רב]] שלמד אצל רועה איזה [[מום]] קבוע ואיזה עובר.}} - לימוד זה דינו כ[[הכשר מצווה]].

ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך [[פרנסה]]{{הערה|ראה [[דרך מצוותיך]] קד, ב.}}, או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר.

ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]].

הרבי הדגיש כי מכיוון שהאדם משוחד בענייני פרנסתו, ועלול להתיר לעצמו את הלימוד במחשבה שיעזור לפרנסתו אף אם באמת אינו זקוק לכך - לכן כדי להתיר לימוד חכמות חיצוניות למטרת פרנסה, יש להתייעץ עם אדם אובייקטיבי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=102 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב].}}.

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[אדמו"ר הזקן]] היה בקי בחכמות חיצוניות רבות. כבר בהיותו אברך צעיר נודע לתהילה בעקבות הצלחתו לתקן את שעון השמש באחוזת הנסיך ב[[וויטבסק]], על פי ידע מתוך הגמרא{{הערה|1=ראה רשימת [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf דברי ימי חיי רבינו הזקן], ע' 20.}}. תלמידו, רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]], מעיד שהיה חכם בחכמת ה[[תכונה]], {{מונחון|תשבורת|הנדסה}}, [[רפואה]] ואלגברה, {{ציטוטון|ועוד כמה‬ ‫ענינים וחכמות אי אפשר להעלות על הכתב}}{{הערה|מכתבו שנדפס בהוספה לספר "שני המאורות" - קנג, ב.}}. הוא מסביר שאדמו"ר הזקן לא למד את החכמות, אלא הכיר את עניניהם מתוך [[תורת הקבלה]], וכאשר הבקיאים בחכמות אלו הסבירו לו את יסודותיהן, הצליח במהירות להבין מדעתו עוד סברות חדשות שלא נאמרו לו{{הערה|שם קנד, א.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי בשפות, ובחכמת הרפואה, וכתב בעצמו מרשמים רפואיים{{הערה|1=ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (בעריכת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]) ע' 21. ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6777.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח"י, אגרת ו'תשעז]: "ידוע אשר כתב - בלשון החסידים ומסורת משפחתית - "רעצעפטין", כמובן לטינית בסגנון רופאים וכו', אף שפשיטא שלא למד באוניברסיטות וכיו"ב. וכן הי' בהספרי' שלו כמה ספרים בחכמת הרפואה ומהם גם שלא בלה"ק". וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/7/25.htm שיחת י"ג תשרי תשי"ב]: "לאדמו"ר מהר"ש הי' ידע רב בחכמת הרפואה, והי' כותב בעצמו "רעצעפטן" (מרשמים) לתרופות, ושולח לבית-המרקחת. - ב"אותו מקום" הי' לו מדף עם ספרים בלטינית, וכשנפנה לשם, הי' מעיין בהם, וכך למד חכמת הרפואה".}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר לתלמיד בליובאוויטש: {{ציטוטון|מדוע אתה לומד [[שיטת החקירה|חקירה]]? סבור אתה שגדולי ישראל אשר ידעו חכמות חיצוניות, ידעו זאת מספריהם החיצונים, חס ושלום? האמן לי, שישנה לי ידיעה בכל החכמות}} - וכאן פירט הרבי שמותיהם של מספר חכמות - {{ציטוטון|סבור אתה שלמדתי מספריהם? לא, אפילו לא את ה"[[מורה נבוכים|מורה]]". אלא, כאשר לומדים תורה, יודעים הכל}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום, ע' 1.}}.

[[הרבי מלך המשיח שליט"א]] למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקום שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137.}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|שם, ע' 158.}}. אחר [[חתונת הרבי והרבנית|נישואיו]], בתקופת מגוריו [[הרבי בברלין|בברלין]] ו[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)|בפריז]], למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]]. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|שם, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך.}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408.}}.

==לימודי חול במוסדות חינוך==
באופן מסורתי, התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך ותמכו במתכונת ה"[[חדר]]" המסורתית{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[תנועת ההשכלה]].}}. בתקופות מאוחרות יותר, כאשר הקימו מוסדות חינוך לילדים מבתים שאינם חסידיים ואף אינם דתיים, התירו לעיתים לשלב לימודי חול במוסדות. אמנם, ענין זה היה בהוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/116.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ז].}}. [[הרבי]] כתב: {{ציטוטון|לכתבו אודות בי"ס, בו ילמדו לימודי קדש וגם להבדיל לימודי חול. בכלל בכגון דא תלוי בתנאי המקום והאישים ועד לשני הקצוות בזה: בתנאים מסוימים התנגדו רבותנו נשיאינו לזה בכל תוקף, ובתנאים מסוימים אחרים, אף שלא התעסקו ביסוד בי"ס אלו אבל מאחורי הפרגוד סייעו בדבר, ומובן שאופן האחרון היה נדיר ביותר אבל בכל זאת קרה לפעמים}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7551.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כ, אגרת ז'תקנא].}}.

בכל אופן, הורה הרבי שמוסדות בהם לומדים לימודי חול לא יהיו בשום אופן מסגרת של "[[ישיבה]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6943.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תתקמג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7193.htm חלק יט, אגרת ז'קצג].}}.

גם במוסדות אלו, דאגו [[הרבי הריי"צ]] והרבי להבהיר שבתכנית הלימודים יש להדגיש שלימודי הקודש הם העיקר, ולימודי החול הם טפל.

מסיבה זו, נלחמו שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1635.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ו, אגרת א'תרלה]. ובמקורות שבהערה הבאה.}}; וכאשר נחקק חוק המחייב ללמוד בתחילת היום קרה בו הרבי הריי"צ גזירה מרה, ונאבק לביטולה{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם.}}. כשאין אפשרות אחרת, הורה הרבי לפתוח בלימודי קודש של שעה אחת, אחריהם לימודי החול ובהמשך שאר לימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4397.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יג, אגרת ד'שצז].}}.

כמו כן הורו רבותינו שתמיד יהיו לימודי הקודש יותר מלימודי החול. וכן עודדו למעט ככל האפשר בלימודי החול, אך ורק במינימום המוכרח, ולהוסיף ככל הניתן בלימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2268.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח, אגרת ב'רסח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2810.htm חלק ט, אגרת ב'תתי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3252.htm חלק י, אגרת ג'רנב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4458.htm חלק יג, אגרת ד'תנח]. ועוד.}}. הרבי התייחס לרחמנות הגדולה על הילדים שנאלצים לבזבז את זמנם על לימודים אלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2991.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י, אגרת ב'תתקצא].}}.

הרבי התריע כנגד המצב במוסדות החינוך ב[[ארצות הברית]] בהם לומדים לימודי קודש ביחד עם לימודי חול - שניתנת חשיבות ותשומת לב יתירה ללימודי החול על חשבון לימודי הקודש, הן בהשגחה על רמת הלימוד, ברמת חומרי הלימוד ובכבוד שנוחלים התלמידים על השגיהם בלימודים אלו, והן בתנאי השכר של המורים למקצועות אלו. מצב זה מעוות את סולם הערכים של התלמיד ומשדר לו זלזול בלימודי הקודש, חלילה, ולכן נוגד את החינוך הראוי ויש לפעול לתקנו במהירות ובשלימות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/179/189.htm שיחת פורים תשכ"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8416.htm  אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כב, אגרת ח'תטז].}}.

במקומות בהם ביקשו לארגן מסגרת מיוחדת ללימודי קודש בשעות אחר הצהריים והערב ללומדים בבתי ספר או מכללות, בירך הרבי על היוזמה בכללותה, אך ביקש להבהיר שלא תהיה בכך נתינת הכשר ללימוד במוסדות כאלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=365&hilite= לקוטי שיחות חלק כד, ע' 351]-352.}}.

==לימוד במכללה==
פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

במענה לשני בחורים שאינם חסידי חב"ד, ששאלו את הרבי אם מותר ללמוד במכללה, השיב הרבי שעל המכללה [[חז"ל]] נאמר: ודברת בם - ולא ב[[דברים בטלים]] ולא בחכמות חיצוניות. ולכן, זה אפשרי בתנאי שזהו לימוד מקצוע כגון סנדלר, חייט או סוחר, והאדם לומד ספציפית את עיקר המקצוע ואינו מתייחס לטפל. אך כאשר אדם לומד במכללה כדי להתמצא בתרבות ולהרחיב את הידע (וכלשון הרבי: "לדעת על שייקספיר איינשטיין וכו'"), חל איסור ללכת ללמוד שם. הרבי סיפר אז על דו שיח בינו ובין אשה דתית שתכננה לשלוח את בנה לתיכון ואחר כך למכללה, כדי שיהיה "בן אדם" ויתמצא בהסיטוריה ובחכמות חיצוניות. הרבי שאל אותה בתגובה, אם היא יודעת מתי נולד [[רבא]], והיא ענתה לרבי: "מדוע לי לדעת? הרי לא פגשתי אותו מעודי", הרבי סיים וקבע שבצורה כזו הלימוד במכללה אסור לגמרי{{הערה|"בסוד שיח" ח"ב (הוצאת "ופרצת", תשנ"ב) ע' 11.}}.

==ראו גם==
*[[תנועת ההשכלה]]
*[[חינוך על טהרת הקודש]]
*[[דברים בטלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 לימוד במוסדות אקדמיים], ליקוט נדברי הרבי באתר צעירי חב"ד
*הרב [[אליעזר וילשאנסקי]], [https://chabad.info/blogs/371107/ לימודי חול בישיבה חב"דית – יש חיה כזאת?] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:חינוך]]