עריכת הדף "עלייה לארץ ישראל"

{{בעבודה}}
'''עלייה לארץ ישראל''' מסמנת את הגעתם של [[עם ישראל]] ל[[ארץ ישראל]]. על אף החשיבות שבדבר [[רבותינו נשיאנו]] חוץ מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לא הגיעו ל[[ארץ ישראל]], לעומת זאת הם עודדו פעמים רבות יהודים רבים לעלות ל[[ארץ ישראל]].
==מצוות ישוב ארץ ישראל==
{{סוגיה
| שם=מצוות יישוב ארץ ישראל
| מקרא = חומש במדבר,לג,נג,
| משנה = מסכת כתובות,יג,יא
| תלמוד בבלי = מסכת כתובות,קי,ב
| תלמוד ירושלמי =
| משנה תורה לרמב"ם = רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה,פרק ה', הלכות ט'-י"ב
| שולחן ערוך = שולחן ערוך,אבן העזר,עה
| ספרי מניין המצוות = [[מניין המצוות על פי הרמב"ן|השגות הרמב"ן, מצווה ד']]
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
על הפסוק:"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"{{הערה|ברכות,לג,נג}} כותב [[הרמב"ן]]:{{ציטוטון|"נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר‏‏: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם}}{{הערה|השגות הרמב"ן, מצווה ד'}}.

לעומת [[הרמב"ן]] שסובר שזוהי מצווה מן [[תרי"ג מצוות]] סובר [[הרמב"ם]] שמצווה זו אינה כוללה מ[[תרי"ג מצוות]].

יהודים רבים שפנו לרבי שברצונם לעלות ל[[ארץ ישראל]] כדי לקיים את "מצוות ישיבת ארץ ישראל" ענה [[הרבי]] שקודם כל יקיימו את [[תרי"ג מצוות התורה]] ואחר כך יקיימו את זה, שלפי מספר מהפוסקים אינו נחשב כלל מ[[תרי"ג מצוות]].{{הערה|שם=אי|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=158&article=1040 באתר חב"ד ישראל]}}

==רקע==
===גישתם הכללית של אדמו"רי חב"ד===
ב[[תורה]] הפעם הראשונה בה מוזכר  הביטוי "עלייה" ל[[ארץ]], הייתה לאחר פטירת [[יעקב]] כאשר באו לקברו אז הם כונו "עולים" {{הערה|בראשית, פרק נ, פסוק י"ד}}. במשך השנים נעשתה החשיבות לעלייה לארץ גדולה, ב[[משנה]] נאמר ש:{{ציטוטון|הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין}}{{הערה|כתובות, יא, י"ג}}, וגדולי ישראל במשך השנים עודדו עלייה ואף עלו בעצמם.

עם הקמת ה[[חסידות]], עלו רבים מהחסידים ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|אברהם יערי, "עליית החסידים ההמונית לא"י", מחניים, מ"ו}}, ואף [[הבעל שם טוב]] ניסה לעלות לארץ.אדמו"רי חב"ד אף שלחו את חסידיהם ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כדוגמת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]}} ותמכו בהם{{הערה|כדוגמת [[כולל חב"ד]]}}.

עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] הוא החל לעודד עלייה לארץ, בעקבות כך החלו להימנע רבים מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו" לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה ל[[ארץ ישראל]] עם 100 חסידים.ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}.

עם זאת בערוב ימיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא הקים את הישוב [[כפר חב"ד]], כמו כן החל אז עלייה גדולה של חסידי חב"ד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו]]}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבי]] החל לעודד יותר את הישוב החב"די ב[[ארץ ישראל]]. משיחה משנת [[תשנ"ב]] אמר [[הרבי]]:"רואים בשנים האחרונות איך שנעשה ה"ויקהל" בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז"{{הערה|ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב}}.

עם זאת הורו [[רבותינו נשיאנו]] על המעלה דווקא להתגורר ב[[חו"ל]], ב[[כתר שם טוב]] מובא:{{ציטוטון|ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן-ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא}}{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, תכג}},  ליהודי שפנה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שברצונו לעלות ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הצמח צדק:"עשה כאן ארץ ישראל"{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה}}.

[[הרבי]] הזכיר שבגלות יש דווקא לגור בגולה, משום שקיבוץ ישראל ל[[ארץ ישראל]] צריך להתקיים ע"י [[מלך המשיח]]{{הערה|שם=אי}}.

===עליית יהודים===
[[קובץ:-Alon Gush Etzion.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר‏‏: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם|מקור=רמב"ן השמטות לספר המצוות מצווה ד}}

]]
במשך השנים עודד רבותינו נשיאנו עלייה לארץ ואף תמכו, העלייה הראשונה שהייתה רמית הייתה [[עליית החסידים]] של תלמידי המגיד, כמו כן הוקם קופת [[כולל חב"ד]] שדאגה לעזרה ולרווחת החסיידם שמתגוררים ב[[ארץ ישראל]].

הישוב החב"די הראשון היה ב[[צפת]] לאחר מכן נדד ל[[טבריה]], ובהמשך התרחב ל[[חברון]]{{הערה|בעיקר בזכות עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]]}} ול[[ירושלים]].

במשך השנים שאלו יהודים רבים את רבותינו נשיאנו אודות העלייה לארץ.

במכתב לרבי [[שלמה חיים קסלמן]] שרצה לעבור לחו"ל, כותב לו [[הרבי]]:"בטח יודע הפסק דין אשר מארץ ישראל מותר לצאת רק בשביל תלמוד תורה"{{הערה|אגרות קודש, א'קמח}}. בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שלח [[הרבי]] מכתבים בהם הורה להישאר בארץ משום שהיא ארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".במכתבים רבים משבח [[הרבי]] ליהודים אודות המעלה שהם גרים ב[[ארץ ישראל]].

[[הרבי]] אולם כתב לרבנים רבים שהתגורו בגולה על כך שאסור להם לעלות לארץ ולנטוש את הקהילה שלם בחו"ל{{הערה|ראה ב[[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל#רקע#עליית מנהיגים רוחניים]]}}.

==ניסיונות עלייה לארץ==
על אף החשיבות בעלייה לארץ, חוץ מ[[אדמו"ר הריי"צ]], שום אדמו"רי חב"די לא הגיע ל[[ארץ ישראל]]. חלק מהם אף ניסו לנסוע אולם לא הצליחו.

להרב [[שלמה גורן]] אמר [[הרבי]] שהסיבה שבגללה לא עלו נשיאי חב"ד לארץ היא  שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים{{הערה|ולכן עליו לשהות לידו}}, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. הסיבה שבגללה [[אדמו"ר הריי"צ]] כן הגיע שלהרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון. {{הערה|הדברים בפיסקה זו מקורם ב[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר {{col}}}}
===[[הבעל שם טוב]]===
במשך חייו השתוקק [[הבעל שם טוב]] לעלות ל[[ארץ ישראל]], לאחר זמן לקח איתו [[הבעל שם טוב]] את ביתו אדל ואת חותנה צבי, לאחר שנדדו בין ערים וכפרים הם הגיע בערב [[פסח]] ל[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]] שם שהו בחג, ביום ראשון של חג הפסח הם הפליגו באוניה לעבר [[ארץ ישראל]]. במהלך ההפלגה התחוללה סערה והם איבדו את דרכם, לאחר ששקטה את הסערה הם הגיעו לאי ונחו שם, אולם באי הם נתפסו ע"י חבורת שודדים ולבסוף ניצלו בנס ע"י חבורת חיילים שהגיעה בדיוק אז לאי.

[[הבעל שם טוב]] הבין מכך שמשמים לא רוצים שיסע ל[[ארץ ישראל]] ולכן חזר חברה ל[[טורקיה]] (שאעליה הגיעה ב[[שביעי של פסח]]) ולאחר מכן חזר לביתו. בעקבות כך בקהילות רבות חוגיים ב[[שביעי של פסח]] את "סעודת הבעל שם טוב"{{הערה|[hwww.breslev.co.il/articles/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A9%D7%98_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D.aspx?id=30497&language=hebrew המסע של הבעש"ט לארץ ישראל]}}.

פעם נוספת בה [[הבעל שם טוב]] ניסה לעלות לארץ הייתה יחד עם חותנו רבי [[יחיאל מיכל אשכנזי]], שאז הם נתפסים ע"י שודדי ים ולבסוף הם נפדים ע"י הקהילה היהודית{{הערה|שם=נסיעה|1=[hbshemtov.com/index.php/%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8-2/28-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9. מסעי הבעל שם טוב לארץ הקודש}} [[הבעל שם טוב]] אף תכנן לנסוע שוב ל[[ארץ ישראל]] בשביל לפגוש את ה[[אור החיים]] {{הערה|שע"י פגישתם יבוא ה[[גאולה]]}}, אולם בסוף ה[[אור החיים]] נפטר בטרם הגיע הבעש"ט לישראל{{הערה|שם=נסיעה}}.

למרות זאת לא התייאש [[הבעל שם טוב]] מרעיון הנסיעה, ובאחד ממכתביו לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] כותב:"שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם יהיה רצון ה' ולהיות עימך ביחד"{{הערה|שם=נסיעה}}.

===[[אדמו"ר הזקן]]===
בשנת [[תקל"ז]] התארגנו קבוצה של חסידים ובראשם [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] לנסוע ל[[ארץ ישראל]], [[אדמו"ר הזקן]] בתחילה הצטרף אליהם, אולם ליד נהר הדניפר שכנעו אותו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] להישאר. הוא נשאר בעיר שנה ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]]{{הערה|בית רבי ז,ב.}}.

===[[אדמו"ר המהר"ש]]===
ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בני יעקב לכו ונלכה"}} לעלות לארץ, אולם אז ענה להם [[אדמו"ר המהר"ש]] שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה ל[[ארץ ישראל]] עם מאה אלף חסידיו.

===[[אדמו"ר הריי"צ]]===
{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם ה[[רבנות הראשית]] הקוראת לקבל את פני [[אדמו"ר הריי"צ]] עם בואו ל[[ארץ ישראל]]}}
{{ערך מורחב|מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש}}
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] למסע ל[[ארץ הקודש]], שנועד בשביל להשתטח על קברי צדיקים.{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}} מיד עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] נסע ל[[ירושלים]] ומשם הלך לבקר בקברי צדיקים.

במהלך הביקור ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בערים:[[ירושלים]], [[חברון]], [[עפולה]], [[צפת]], [[טבריה]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].

הביקור הסתיים בתאריך [[ט"ז אב]] [[תרפ"ט]].

===[[הרבי]]===
{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל}}
[[הרבי]] לא עלה ל[[ארץ ישראל]], אישים רבים פנו אליו בבקשה שיעלה ל[[ארץ ישראל]] אולם [[הרבי]] דחה אותם.

במשך השנים ענה [[הרבי]] פעמים רבות על השאלה למה הוא לא עלה לארץ ישראל, כאשר התשובה העיקרית היא שהוא אינו רוצה לעזוב את ציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]].
{{הערות שוליים}}