לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אחדות פשוטה
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־20:16, 28 בנובמבר 2020 מאת
דער תמים
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
בתורת הרבי
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''אחדות פשוטה''' הינה מציאות אחת שאינה מורכבת מפרטים שונים. == ביאור המושג == כאשר ישנם מספר דברים המתאחדים לדבר אחד (לדוגמה: עיסה המורכבת ממים וקמח וכו') הם אמנם כעת דבר אחד, אך הוא מורכב ממספר גורמים. לעומת זאת, כאשר יש דבר אחד, שהוא אחד - לא מפני שחיברו אותו, אלא מפני שהוא אחד בעצם, הרי אחדות זו נקראת '''אחדות פשוטה'''. ==בספירות== באופן האחדות של הספירות יש כמה אופנים: והדרגה הנעלית - שבה כל הספירות מאוחדות באופן הכי פשוט - שאין מציאות נפרדת שבמצב כל כך נעלה הוא אחד (כמו ב[[כתר]] שהוא נקרא גם [[עולם העקודים]], כלומר, שכל הספירות הן "עקודות" בכלי אחד, ואפילו שהן כדבר אחד, מכל מקום, יש בזה מן המורכבות), אלא הוא אחד כיון שאין שם כלל ציור של ספירות ואפילו כמאוחדות. אופן זה הוא בדרגת [[אדם קדמון]]. ==בתורת הרבי== במכתב מ[[י"ג ניסן]] בשנת [[תשכ"ג]] עונה הרבי לאישה שטענה על תחושת בדידות הניכרת אצלה. במענה כותב הרבי, שהוא מתפלא מאוד, שהרבי ידוע פתגמו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]], ש{{מונחון|'''"חסידות האָט אויפגעטאָן אַז מ'איז ניט עלענד כו'"'''|החסידות פעלה במה שסילקה ענין הבדידות}}, שאם הבדידות נוגעת להקשר בין חסיד לרבי, על אחת כמה וכמה יש להקשר ושייכות שבין אדם לסביבתו, ופשוט שכך הקשר שבין ה' ובני ישראל, ובמיוחד הענין על פי יסדות תורתינו בענין [[השגחה פרטית]], כפשוט, אשר הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל הנעשה בעולם, והשגחתו וברכתו והשפעת טובו, הרי אחד מהם, כי מקורם אחדות הפשוטה. [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (6):
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מונחון/styles.css
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)