עריכת הדף "כח ההיולי"


'''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב"ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח]] הנמשך בדרך [[עילה ועלול]] אזי הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר מכונה '''כח היולי העצמי''' על שם [[פשיטות|פשיטותו]] והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנו (אף שהוא עצמו אינו פשוט בתכלית).

==היולי - בסיס הגשמי (היולי בתורת הראשונים)==
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. ה"[[ראשונים]]" שעסקו בהיולי עסקו בחומר זה. והוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{מקור|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}} ועיקרה, תחילת בריאת הגשמי מההעדר הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה יש מאין.

ונרמזה בתורה בתחילתה: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. תחילת התהוות העולם היא בפעולת בריאה שעל ידה נבראה מציאות הכוללת "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}) ועדיין "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ"
תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל"{{הערה|שם=רמב"ן}}.
ולאחר מכן יצירת הצורות בחומר כבר אינה דורשת פעולת בריאה ורק יצר ותיקן בו - בחומר - את הצורות השונות שנקראת בלשון הקודש בהו{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]]. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת היולי המרומזת בפסוק הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (ולמרות שהיא חלק מ[[עשרה מאמרות]] לא נמצא בה ביטוי אמירה, היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א.}}).

את סיבת הבריאה דווקא באופן זה מבארים הראשונים, מצד רצונו לברוא את העולם במידת האפשר בדרך הטבע, ואילו לא היה ממוצע כללי בין העדר לנבראים היה צורך בפעולת הבריאה יש מאין בכל צורה וצורה של הנבראים.
סיבה נוספת היא הטענה כי בכדי שיהיו הנבראים בעלי משותף כללי שאחד יוכל לשמש מזון לזולתו נבראו על בסיס משותף - חומר היולי{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו שנברא בתחילת בריאת העולם היו שני דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים ושוב היולי לבריאת הארץ. וראיתם מחלוקת תיאור הבריאה לשניים בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. ונימוקם, כי אין חומר השמים מסוג חומר הארץ כלל שייתכן לומר בהם היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ותמהים על כך כי בהיות היולי מופשט מכל ציור איך ניתן לחלק בין שני סוגי היולי ללא הגדרות שיפרידו ביניהם.{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}
הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם אם נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד אם מהשמים או מהארץ.{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].}} 

אכן ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל המושג, "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר.."{{הערה|שם=אברבנאל}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}

==היולי בתורת החסידות==
תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]]. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

===מאפייינים===
ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של היולי, הייסודים מפורטים להלן:
;פשיטות
היולי אם כי הוא [[עילה]] למגוון רחב של [[עלול|עלולים]], בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. ובהדגשה למעט גם את היותו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של [[כלל ופרט]] שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג).}}, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות...).}}

{{הבהרה|יש לשקול להבהיר את ההוכחות לכך שהוא פשוט בתכלית, ראה בס"ב}}
;אינו מציאות ממש
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''.."}} שכן לא ייתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}} אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.."}} (אולם לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}}) וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{מקור}}

מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות"{{הערה|התואר "אפשרי המציאות" בספריהם של ה[[ראשונים]] הוא בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות" אולם ברבים ממאמרי החסידות (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד) מבואר כי תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתאר מציאות בניגוד ל"אפיסת המציאות" ובניגוד ל"מציאות ממש" (וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}} היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.
 
;היולי - יש
מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות היולי, ואילו המציאויות השונות הנמשכות ממנו אינם אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים. 
היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות,{{הערה|ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."}}
וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות, ומעתה ישנה האפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיימשכו ממנו. 
כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח]: "..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"}} 
לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.}}

;המשכת הכוחות מכח היולי
*תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
*באברבנאל שהוא בדרך יש מאין ג"כ.

;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות{{מקור}}).{{הערה|1=[[הרש"ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ"ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&st=%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&pgnum=125 ספר המאמרים תש"ו עמוד 117].}} 

בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ"ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...
{{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}
סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ"[[אש הכלול בצור החלמיש]]"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)

* אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -ג דרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

===היולי בסדר השתלשלות===
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים{{הערה|בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}: 
:א) בראשית האצלת ה[[ספירות]] ([[כלים]]) של [[עולם האצילות]]
:ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים ([[נפרד|נפרדים]])
:ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשייה הגשמי.
====;עשר ספירות הגנוזות====
{{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}
//פסקה זו אמורה לסקור את השתלשלות הספירות מא"ס.

[[עשר ספירות]] הם עשר מידות וכוחות בהם התלבש הקב"ה על ידי [[אור אין סוף]] להנהיג בהם את העולם. 
עשר ספירות אלו הם כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הבהרה|אף שמידותיו שלו אינם מוגבלים באמת כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה הגבלה ממש}}.
בהיווצרותם של העשר ספירות שלבים רבים.
באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בהימצאותם של הספירות בהעלם קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:
לפני הצמצום הספירות כלל אינם קיימים מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית, ומציאותם מתחדשת על יד [[העלאת מ"ן]] והמשל לספירות בדרגה זו היא משם האדם שאינו במציאות ממשית אלא [[יכולת]] לספירות (שייווצרו על ידי העלאת מ"ן).

//פסקה זו אמורה להתייחס לדרגת היולי בספירות ומקומה המדויק? א"ק? עקודים? כתר? חכמה?

לאחר ה[[צמצום]] נעשים מציאות הספירות למציאות.
ובזה גופא שלבים רבים:
תחילה ככוחות היוליים וכמשל על זה מובא המשל מכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים.
ומציאות הספירות בדרגה זו היא כאש הכלול בצור החלמיש שאין כאן כלל מציאות ספירות אלא רק כח לספירות (ולא מצד העלאת מ"ן אלא מצד עצמו)
*עקודים
*כתר
:*ע"ח שער מ"א וכו'
*חכמה דאצילות (ספרי המגיד)

====עולם הבריאה====
:*פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.
====חומר היולי====
הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי והוא החומר הראשון שדיברו בו הראשונים המבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.
==משלים להיולי ממושגים בעולם==
*כוחות הכלולים בנפש
עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.
אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.
והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,
היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל.{{הערה|המשך תרס"ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}

::התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ"ט ע' קצז (חדש)
::עצם נפש נעלה מהיולי {{מקור}}
 
*כח השכל
*כח התנועה
*כח הצומח

==ראו גם==
*[[ד' יסודות]]
*[[בריאה יצירה עשיה]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

==מ"מ==

*עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)

*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י