עריכת הדף "אמונה בה'"

'''אמונה''' היא ידיעה החודרת לאדם באופן פנימי ואינה ניזזת. הכח לאמונה קיים אצל כל [[יהודי]] ב[[עצם הנפש]], ובאפשרותו לגלות זאת באופנים שונים.

האמונה בה' היא יסוד כל התורה, ובה שני חלקים עיקריים:

א. האמונה במציאות ה' - אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. 

ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

==קיום האמונה אצל כל יהודי==

"ישראל מאמינים בני מאמינים"{{הערה|[[תלמוד בבלי]] - [[מסכת שבת]], צ"ז, א. [[תניא]] פרק י"ח, מ"ב.}}, אצל כל [[יהודי]] קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים ל[[הקב"ה|קב"ה]] ולחיות האלוקית [[יש מאין|המהווה אותם]] בכל רגע מחדש.

בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש [[נשמה]], והיא, ב[[פנימיות|פנימיותה]] [[ראיה|רואה]] את ה[[אלוקות]]. ב. מצד ההתקשרות העצמית של [[עצם הנשמה]] של היהודי עם הקב"ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע ה[[טבע]] של היהודי הוא שהוא מוכרח [[מסירות נפש|למסור נפשו]] על [[קידוש ה']]. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות{{הערה|ואתה תצווה תשמ"א - קונטרס פורים קטן תשנ"ב.}}. 

הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.

מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}.

== בתורת החסידות ==

בתורת ה[[חסידות]] מודגשת נקודה נוספת: לא רק שאין כל נברא שלא נברא במאמר ה', אלא גם כיום, לאחר שנבראו מאין ליש, הינם תלויים כבריאתם הראשונה במאמר ה' שבראם, ובמאמר זה תלוי קיומם. ברגע בו יסתלק מאמר ה' מהנבראים - ישובו כל הנבראים ויהיו לאין.

מאמר זה הסביר [[הבעל שם טוב]], הוא פירוש המילים בתהלים:

'''לעולם, ה', דברך''' - הדיבור הראשון בו ברא ה' את השמים, '''נצב''' קיים ועומד '''בשמים''' להחיותם."

ישנה מחלוקת ראשונים מה היא מצוות האמונה. שהרי מצוות האמונה מתקבלת על האדם רק מכח המצַוֶה שהוא השם יתברך, ולכן תיתכן רק אחרי האמונה.

יש המתרצים כי המצוה היא רק על כך שיש להאמין כי השם יתברך הינו מחויב המציאות, אך שאר כל הנבראים הינם מכח המצאותו, ולכן הוא יחיד ומיוחד. אם כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, ולכן מובן שהוא עצמו אינו צריך לבריאה אלא הוא מחויב המציאות ואילו כל הנבראים הינם נבראים מכוחו.

ולכן מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.

==ראו גם==
*[[אחדות ה']]
*[[השגחה פרטית]]
*[[אני מאמין (ספר)]]

==לקריאה נוספת==
*אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז.
*[[אמונה ומדע]].

{{מצוות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]