עריכת הדף "פרשת אחרי מות"

'''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').

פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, [[פרשת קדושים]].

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שב[[פרשת שמיני]] מסופר על מותם של שני בני [[אהרן הכהן]], בעת שהקריבו אש זרה על ה[[מזבח]], זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה ה[[תורה]] עם פרשיות [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]] בהן קראנו על [[נגע]]ים שונים של [[צרעת]]. 
 
*'''ראשון''' - המשך סיפור פטירתם של בני אהרן, [[נדב]] ו[[אביהו]], כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מ[[הקב"ה]]. ה' מזהיר את אהרן לא להתקרב ל[[ארון הברית]] שלא בזמנים המיוחדים, כאשר הפעם היחידה בשנה בה מותרת הכניסה לקודש הקדשים היא ב[[יום הכיפורים]]. התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת ה[[בגד|בגדים]] מ[[בגד|בגדי]] [[זהב]] ל[[בגד|בגדי]] לבן, טבילות ב[[מקווה]] ל[[טהרה]], והקרבת [[קרבנות]] על ה[[מזבח]] ל[[כפרה]] לפני ה'.

*'''שני''' - המשך תיאור עבודת אהרן [[הכהן הגדול]] בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על [[עם ישראל]].

*'''שלישי''' - ה' קובע את [[יום הכיפורים]] [[י' בתשרי|ביום העשירי]] ל[[חודש תשרי]]. זהו גם היום בו [[משה רבינו]] ירד מ[[הר סיני]] בפעם השלישית כאשר הביא עימו את [[לוחות הברית]] השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את [[עגל הזהב]]. כמו כן נאסר לעשות כל מלאכה ביום כיפור ויש לענות את נפשותינו, כאשר ב[[תורה שבעל פה]] מפורשים הדברים שהכוונה לצום, איסור רחיצה, נעילת מנעלי [[עור]] וקיום תשמיש המיטה.

*'''רביעי''' - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ ל[[בית המקדש]].

*'''חמישי''' - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול [[דם]] וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא [[שחיטה]] כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.

*'''שישי''' - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם [[נידה]] (לפני שטבלה במקווה לפי דיני [[טהרת המשפחה]]).

*'''שביעי''' - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש"י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.

==בתורת החסידות==
[[הרבי מליובאוויטש]] מסביר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ב עמ' 95}} שעבודת ה[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] – לפעול
כפרה על כל ישראל, היתה נעשית "בפנים"
(בקודש הקדשים), ובבגדי לבן "ככהן הדיוט".
ומכך יש ללמוד הוראה בעבודת האדם את
ה':
באם רוצה האדם לפעול '[[טהרה]]' בעצמו
ובסובבים אותו, ולהביאם "לפני ה'" – להתקרב
להקב"ה, לתורתו ומצוותיו – אזי צריך הוא
ליכנס 'בפנים' ולהיות "ככהן הדיוט":
פעולת הקירוב בעצמו ובאחרים, צריכה
להיות לא מצד פניות ונטיות ו'רווחים' שיהיו
לו מכך, אלא אך ורק בכדי למלאות רצונו של
הקב"ה וכוונתו.
ולזאת – צריך 'לפשוט' ולהתנער מן
המחשבות אודות רווח של ('בגדי זהב' שהם)
"לכבוד ולתפארת", וליכנס "בפנים" – בפנימיות
ובעומק הנפש שלו, אשר בה נרגש רצון ה'
והחפץ לקיימו בלא כל נטיות, דאזי פועל הוא
מתוך הרגשה שהוא 'כהן הדיוט'; וזוהי הדרך
לפעול כפרה, לא רק בעצמו אלא אף על האחר
ואף "בעד כל קהל ישראל".
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1533 קריאת התורה של פרשת אחרי מות עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|6]]