עריכת הדף "חיים הכהן רפפורט"

{{בעבודה מתמשכת}}

רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, - י"ג בתמוז ה'תקל"א) היה רב פולני-גליצאי מחשובי תלמידי הבעש"ט. רבה של לבוב ומראשי {{המלחמה בכת הפרנקסטים|בהלוחמים בתנועה הפרנקיסטית}}.

==קורות חייו==
נולד לאביב הגאון רבי שמחה כהן רפארפורט<ref>אביו הגאון נתקבל בסוף ימיו לאב"ד ור"מ בק"ק לבוב אבל בנסעו למובלין ללבובו נפטר בעיר שעברנשטין בתשנת תק"ה ושם מנחותו כבוד.</ref> 

בתחילה היה הרב חיים אב"ד בק"ק זיטל ובשנת תפ"ט היה עוד שם. אח"כ נתקבל לאב"ד בק"ק סלוצק במדנת ליטא, ובהיותו שמה לקח ממנו הגאון בעל [[סדר הדרות]] הסכמה על ספרו,

בתחלת שנת תק"א נקרא לשבת על כסא הרבנות בלבוב וכיהן פאר בה במשך אחת ושלשוים שנה, עד י"ב תמוז תקל"א. 

ניהל את קהל עדתו בחכמה ובדעת ויהי ראש גאונו זמנו והתוכח עם בני כת שבתי צבי [[המלחמה בכת הפרנקסטים|הפרנקסטים]] לעיני העמים והשרים בקטדרא הגדולה בלבוב ויוכל להם וזה היה בשנת תקי"ט.

כי אז גזר הבישוף מיקאלסקי שיספרו רבי ישראל ממדינת פולין לעיר לבוב לעמדו לוכוח עם ראשי הפרנקסטים וארבעים איש נאספו, ומן הארובעים נבחור  שלשה הגאון הרב חיים כהן רפפורט והרב דובער אב"ד ביזלאוויץ והרב ישראל בעש"ט, ובמשך שלשה ימים היה היכוח מן כ"ג תמוז תקי"ט עד כ"ו תמוז ובספר שו"ת מים חיים להג"מ חיים כהן רפפרוט מאסטרא נכד 

אבותנו ספרו לנו כי האון הרב חיים כהן ר"פ אב"ד לבוב הוא היה הנבח להתוכח עם כת שב"צ לפני ניסיכם שלטונים שרי המדינות והגמונים במקום המשפט אשר הוכן לזה, והלך שמה בלי רפיון לבב ומדי לכתו התעטף לבנים, באל הבדים אעשר האדם הולך לבית עולמו וינחם בעזר שד-י ברוב חכמתו עד אשר גם השרים תמהו עד גודל תבונתו ויהללוהו לאמר אין זה כי אם רוח אלוקים נוססה בקרבו. 
רבי יהונתן אייבשיץ ביקש ממנו לבא לעזרו בבמלחמה על דבר הקהמות

==ספריו==
זכר חיים, דרושים, לבוב: ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ו
שו"ת רבינו חיים כהן, לונדון תשי"ז (מהדורה נוספת: ניו יורק תשמ"א)

רוב כתביו אבדו ובהם פירוש לספר הזוהר.