עריכת הדף "מידות (באדם)"

[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.

בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודים: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}

== מכל מלמדי השכלתי ==
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. 

העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.

כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:

* הצנע לכת.

* מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]]. 

*דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.

* עמל בטרחא גדולה.

* זריזות.

*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. 

*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש.{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}
==מידות טובות ותורה==
ב[[היום יום]] מובא, כי רבי [[משה שניאורי]] בנו של [[רבינו הזקן]], בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים ב[[מסכת גיטין]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=19&daf=67&format=text ס"ז א].}}, ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] שם {{ציטוטון|וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של [[רבי עקיבא]]}}. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - ב[[ניגון]], כדרכו בקדש: [[תורה]] שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת [[חסד]] ו[[טוב]], ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם לה[[צמח צדק]] בהיותו בגיל ח'-י"א שנה{{הערה|[[היום יום]], [[כ"ג אלול]].}}.

==ראו גם==
*[[מידת העזות]]
*[[רחמנות]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]