עריכת הדף "כתב אבג"ד"

[[קובץ:המכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|170px|מכתב של בת שליחה מאירופה ל{{ה|רבי}}, שבסופו הוסיפה שורה בכתב הדומה לכתב מזוזה עם ברכה ל[[זרעא חיא וקיימא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76727 מכתב הילדה] (במכתבה של הילדה הפיענוח הוא הפוך מהכתב הרגיל (אות קודם, ואצלה אות לפני); [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76686 מענה הרבי בכתב מזוזה].}}]]
'''כתב מזוזות''' הוא צופן, בסגנון של - א"ב ג"ד, כאשר כל אות מתחלפת באות הבאה אחריה בסדר האל"ף-בי"ת.

לדגומא: [[אותיות]] נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האל"ף-בי"ת של [[אותיות]] המקור מ' ע' מ' ד'. כך גם שם ה' מוחלף על ידי האותיות י' ה' ו' ה' והופך ל-כ' ו' ז' ו'.

שיטת צופן זו קרויה בשם "כתב מזוזות", בשל העובדה שסופרי סת"ם משתמשים בקידוד זה{{הערה|1=על פי דברי הרא"ש בהלכות מזוזה סי"ח.}} בכיתוב המופיע מאחורי המזוזה באותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם [[אותיות]] רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".

בתקופת השלטון ה[[ברית המועצות|קומוניסטי]] ברוסיה, כשרצו החסידים לכתוב אודות דמי ה'[[דמי מעמד]]' ששלחו ל[[רבי]], מאימת הצנזור ו[[המשטרה החשאית]] השתמשו החסידים בשיטת צופן זה, על מנת להסתיר את הסיוע הכספי שנתנו לרבי, שנחשב באותה עת כאויב הממשלה.

הכינוי 'נפנה', נותר גם לאחר נפילת שלטון הקומוניזם בברית המועצות, והוא מופיע במכתבי [[הרבי]] ו[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/309&search=%D7%A0%D7%A4%D7%A0%D7%94 מכתב [[הרבי]] לחסיד ר' [[בן ציון שם טוב]]] ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:סת"ם]]