עריכת הדף "יחזקאל פייגין"

[[תמונה:חאטשע פייגין.jpg|left|thumb|250px|הרב פייגין בבר מצווה של שלום דובער גורארי', [[ורשא]]]]

ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') למד בבחרותו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]].

ר' חאצ'ע היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומתוקף תפקידו מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], יחד עם עמיתו למזכירות הרב [[אלחנן דב מרוזוב]]. במשך השנים אף כיהן כ[[חוזר]] ראשי של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות ה[[יהדות]] ב[[ברית המועצות]].

בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. בהמשך מנהל פעילות [[ליובאוויטש]] ב[[פולין]] ו[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. בשנת [[תרפ"ז]] כשיצא [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]], התלווה אליו במסעותיו ל[[פולין]] ו[[לטביה]] וניהל שם את כל המוסדות.

בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]].

בימי [[השואה]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם אשתו וילדיו והחסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין".

כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]