עריכת הדף "רבי יהושע בן לוי"

{{לשכתב}}
'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{הערה|חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.

היה תלמידם של רבי אלעזר הקפר, בר קפרא, רבי יהודה בן פדיה, רבי חנינא, רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.

==פגישתו עם משיח==
אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו "מתי יבוא משיח"?
מסופר בגמרא{{הערה|בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים}} שר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחה של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]].
:שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"
:אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו" 
:שאל ריב"ל: והיכן יושב?
:ענה אליהו: על פתח העיר{{הערה|רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.}}.
:שאל ריב"ל : איך הזהה אותו?
:ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים{{הערה|רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)}}, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים{{הערה|רש"י}}.
:הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי 
:אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי 
:אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"
:אמר משיח לריב"ל: היום.
:חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?
:ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"
:אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא{{הערה|בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.}}.
:אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.
:אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו {{הערה|רש"י: של הקב"ה.}} תשמעו"{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}.

הרבי הריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין [[הבעש"ט]] למלך המשיח המובאת ב[[אגרת הגאולה]].

==מהנהגותיו==
במדרשי חז"ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה [[לפני משורת הדין]], ומהם:
*היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף ב[[י' באב]]{{הערה|ירושלמי תענית פ״ד סוף הלכה ו'.}}.
*מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי ראתן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה{{הערה|סנהדרין צח א.}}.
*מעולם לא נשאל על שבועתו{{הערה|סנהדרין צח א.}}.
*נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם{{הערה|ברכות ד, ב.}}.
*לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם{{הערה|ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.}}.
*אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.}}.
*היה אומר ויהי נועם קודם שנתו{{הערה|שבועות טו ב.}}.

==מתורתו==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיבוט הקבר]]}}
כאשר אדם נפטר, מגיע [[מלאך המוות]] לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו{{הערה|רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).}}.

רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך:

מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות [[ברזל]] בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ו[[מלאך|מלאכי השרת]] מלקטים את ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.

==בחסידות==
במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם [[בת קול|בַּת קוֹל]] יוֹצֵאת מֵ[[הר סיני|הַר חוֹרֵב]] וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}.

[[הבעל שם טוב]] מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.

באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.


==הסתלקותו==
ישנם כמה ביטואים אודות הסתלקותו. בילקוט שמעוני{{הערה|יחזקאל פרק כח, סימן שסז}} נמנה עם ה"שלושה עשר הם שלא טעמו טעם מיתה" ויש אומרים שהוא גם שהוא נמנה גם עם ה"תשעה נכנסו בחיים לגן עדן"{{הערה|יש לדייק בכך שהוא נכנס בחייו לגן עדן, ולא נאמר עלה בסערה עם גופו לגן עדן, כמו שיש המקשרים בינו לבן אליהו הנביא.}}.

בגמרא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'.}} מובא סיפור{{הערה|צריך להוציא את הדברים מהגשמתן, אך גם לכל אחד מובן שזה דברים נפלאים מאוד.}} הסתלקותו באופן מפליא{{הערה|להלן עיקר הסיפור בתרגום חופשי בדילוגים. ובשילוב פירוש רש"י בכמה מקומות, הסיפור מובא בחז"ל בעוד מקומות, בהוספת פרטים וגירסאות, וכאן מובא עיקר הדברים על פי הגמרא}}:

רבי יהושע בן לוי באר את הפסוק{{הערה|משלי ה'}} "אילת אהבים ויעלת חן"– אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא?" (אם התורה מעלה אפילו חן על לומדיה כל שכן שהיא מגנה עליהם).

כשהגיע זמנו ליפטר, אמרו למלאך המות: "לך תעשה מלאכתך בו"

הגיע מלאך המות לריב"ל, אמר לו ריב"ל: הוליכני לגן עדן והראני מקומי.

הסכים מלאך המוות, אמר לו ריב"ל: "תן לי את הסכין שלך, שלא תבהיל אותי בדרך" נתן מלאך המוות את הסכין לריב"ל.

כשהגיע עם הסכין הוא כי מטא להתם, קפץ ריב"ל מן החומה ונפל לתוך גן עדן. ואחז מלאך המוות בכנף טליתו"

אמר ריב"ל: "בשבועתא שאני לא חוזר אילך, אלא נשאר בגן עדן".

אמר הקודשא בריך הוא: "יש ליבדוק אם פעם נשאל פעם להפיר לו שבועה, אם כן ישאל גם הפעם ויפר שבועתו, אם לא חזר מעולם לא יחזור גם פה".

אמר מלאך המוות: "לפחות תחזיר את הסכין".

לא הסכים ריב"ל להחזיר, יצא בת קול ואמרה"תן לו, כי הבריאות צריכות את סכין של מלאך המוות".

קידם את פניו בגן עדן אליהו והכריז לפני: "פנו מקום לבר ליואי, פנו מקום לבר ליואי."

אלא להיכל לר' [[שמעון בן יוחאי]] על שלוש עשרה, שרפרפים עשויים זהב, שאל רשב"י ריב"ל, אתה הוא "בר ליואי?"

ענה ריב"ל: כן.

שאל אותו רשב"י: "נראתה קשת בימיך?"

ענה ריב"ל: כן

אמר רשב"י: "אם כן אין אתה בר ליואי."

והאמת שלא נראת הקשת בימיו, אך לא רצה ריב"ל לומר שבח עצמו.

==רבי יהושע בן לוי שני==

רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "[[ערכי תנאים ואמוראים]]", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.

גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים על הש"ס ביאר הדבר באופן אחר. 

לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו<ref>, ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.</ref>.

בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד]
* [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=43957#p=219&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]