לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
רבי יהושע בן לוי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־04:11, 18 ביוני 2020 מאת
37.142.6.46
(
שיחה
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{לשכתב}} '''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{מקור}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו. היה תלמידו של רבינו הקדוש, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה. ==פגישתו עם משיח== אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו "מתי יבוא משיח"? מסופר בגמרא{{הערה|בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים}} שר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחה של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]]. :שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)" :אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו" :שאל ריב"ל: והיכן יושב? :ענה אליהו: על פתח העיר{{הערה|רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.}}. :שאל ריב"ל : איך הזהה אותו? :ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים{{הערה|רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)}}, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים{{הערה|רש"י}}. :הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי :אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי :אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)" :אמר משיח לריב"ל: היום. :חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך? :ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי" :אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא{{הערה|בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.}}. :אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע. :אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו {{הערה|רש"י: של הקב"ה.}} תשמעו"{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}. הרבי הריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין [[הבעש"ט]] לריב"ל המובאת ב[[אגרת הגאולה]]. ==מתורתו== {{ערך מורחב|ערך=[[חיבוט הקבר]]}} כאשר אדם נפטר, מגיע [[מלאך המוות]] לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו{{הערה|רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).}}. רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך: מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות [[ברזל]] בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ו[[מלאך|מלאכי השרת]] מלקטים את ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה. ==בחסידות== במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם [[בת קול|בַּת קוֹל]] יוֹצֵאת מֵ[[הר סיני|הַר חוֹרֵב]] וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}. [[הבעל שם טוב]] מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}. באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. ==כנסתו לגן עדן== בגמרא נמנה בין אלו שנכנסו לגן עדן בעודו חי{{מקור}}{{הערה|יש לדייק בכך שהוא נכנס בחייו לגן עדן, ולא נאמר עלה בסערה עם גופו לגן עדן, כמו שיש המקשרים בינו לבן אליהו הנביא.}}. ==רבי יהושע בן לוי שני== יש שרוצים לומר{{הבהרה|מי?}} שהיו שני רבי יהושע בן לוי, השערה זו נשענת על אחד מגדולי ה[[ראשונים]], רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "ערכי תנאים ואמוראים", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי. בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}. ==קישורים חיצוניים== * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד] {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תנאים|יהושע]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אמוראים
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)