עריכת הדף "יצחק זילברשטיין"

{{דמות
|שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן
|תאריך לידה= [[תרצ"ד]]
|מקום לידה=בנדין, [[פולין]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, 
|רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]] 
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ"ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי, רב שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]] ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה. חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת והוא משמש גם ראש כולל בית דוד בחולון.

==תולדות חיים==
נולד לדוד יוסף ורחל זילברשטיין בבנדין, [[פולין]]. בילדותו למד בישיבת עץ חיים ובבחרותו בישיבת סלובודקה בבני ברק. נישא לעליזה שושנה, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה כאברך במשך שנים מספר, ואף קיבל סמיכת חכמים מראש הישיבה הרב [[יחזקאל אברמסקי]]. במהלך השנים ערך שימוש חכמים אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כר"מ בישיבת לוצרן ב[[שווייץ]].

הרב זילברשטיין משמש כרבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]]. הוא משמש כראש כולל בית דוד ב[[חולון]], שבו קיים גם בית דין לממונות שבו הוא [[אב בית דין]]. בשיעוריו משתתפים חרדים ודתיים לאומיים. חיבר מספר ספרים בנושא [[הלכה]] ו[[רפואה]], והוא מעביר שיעור חודשי לרופאים, דתיים וחילונים. שנים רבות הוא מוסר שיעור שיעור שבועי בהלכה בבית הכנסת דברי שיר בבני ברק ב[[יום שני]], ובכולל "בית דוד" ב[[יום שלישי]].

הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

ב[[תשע"ב]] צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]].

==קשריו עם חב"ד==
במענה ששיגר לשואל שתמה האם מזה שבישיבת פוניבז' לא מצוי (כל כך) לימוד [[תורת החסידות]] יש ללמוד שקיימת התנגדות של גדולי ישראל ומורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה נחרצת וכתב כי "רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] (משגיח ומורה דרך דפונביז')"{{מקור}}.

בג' [[סיוון]] [[תשמ"ב]] השתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב"ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי. הוא מסר שיעור ב[[הלכה]] והדברים אף נדפסו בספר מיוחד בו הופיעו דברי כלל הרבנים שנאמו בכינוס תורה{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]]}}.

ב[[תשמ"ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו"ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם.    

בעיצומה של חופשת הקיץ בחודש [[אב]] [[תשע"ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] של אדמו"ר הזקן שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]], בבית חב"ד בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור והתיישב לצד הרב גרוסמן כשהוא מאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור.

בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש"פ]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח"ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך', עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח, ולאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|לפני פתיחת הספר עיין בנוסח שהתנוסס על הכריכה "שבעים שנה לנשיאות כ"ק [[אדמו"ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט"א]]" והכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}. 

חסיד חב"ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה [[מעייני הישועה]] שנמצא בפיקוחו ההלכתי של הרב זילברשטיין. 

חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב [[דב קוק]] מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב"ד ומשתתף באירועים חב"דיים שונים בעיר [[טבריה]].

===ספריו===
*'''חשוקי חמד''' - סדרה בעלת עשרות ספרים של הערות על סדר מסכתות הש"ס, וכן על נושאים נוספים כגון חנוכה.
*'''חשוקי חמד על הגדה של פסח''' - בעריכת יעקב ישראל פוזן, עם פסקים והנהגות מחותנו הרב אלישיב
*'''והערב נא''' - דיונים הלכתיים על פי סדר פרשיות השבוע, שלושה כרכים.
*'''שיעורי תורה לרופאים''' - שאלות ותשובות בענייני רפואה בהלכה, חמישה כרכים.
*'''מלכים אומניך''' - בעניין איסור אמירה לנכרי בשבת, תש"נ.
*'''שבת שבתון''' - הלכות חולה ביום הכיפורים, תשנ"ז.
*'''עלינו לשבח''' - סיפורי חיזוק לאמונה וביטחון על פי סדר פרשיות השבוע, שישה כרכים.
*'''טובך יביעו''' - סדרת המשך לעלינו לשבח.
*'''ברכי נפשי''' - פרקי חיזוק ואמונה מתוך פרשיות השבוע. חמישה כרכים.
*'''מצוות בשמחה''' - פרקי חיזוק, השקפה ומוסר, לפי סדר הפרשיות - על פי שרשי המצוות של ספר החינוך. 

{{הערות שוליים}}