עריכת הדף "שלום מזרחי שרעבי"

{{לעריכה}}מתוך ה[[ויקישיבה]];
[[תמונה:Rashash.jpg|שמאל|200px|ממוזער|דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי]]


[[הרב]] [[רבי]] '''שלום מזרחי דידיע שרעבי'''{{הערה|כך חותם בכל מכתביו}} מכונה: '''הרש"ש''', '''אור השמ"ש'''{{הערה| או '''הרש"ש הקדוש'''}}{{הערה| וכן מכונה בשם '''שר שלום'''}} ([[ה'תס"ג]]{{הערה| או [[ה'ת"פ]] [[1720]]}}, - [[י' בשבט]] [[ה'תקל"ז]], [[1777]]{{הערה| או [[ה'תקמ"ב]] [[1782]]}}{{הערה|הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות  ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"]}}) היה [[מקובל]] בולט, מחבר "פירוש השמ"ש"{{הערה|1="שמ"ש" ב[[ראשי תיבות]]: '''ש'''לום '''מ'''זרחי '''ש'''רעבי.}} על כתבי ה[[יצחק לוריא|אר"י]] ו"סידור הרש"ש", עם כוונות ה[[תפילה]].


==ביוגרפיה==
נולד לאביו רבי יצחק ב[[יהדות שרעב|שרעב]]{{הערה|או ב[[צנעא]] שב[[תימן]]}}{{הערה|יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי [[שלום שבזי]] מצנעא ונקרא על שמו}}{{הערה|שנפטר בי' שבט ובאותו היום נולד הרש"ש נמצא לפי זה שנפטר הרש"ש ביום הולדתו}}{{הערה|שם=דב נוי|1=[[דב נוי]], "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: [[יוסף טובי]] (עורך), '''מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים''', ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט}} כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל עלה ל[[ארץ ישראל]] ובדרך עבר ב[[בומביי]] [[בצרה]] ו[[בגדד]], שם למד ב[[ספר הזוהר]] הקדוש בישיבה שעל קברו של הרב שיך [[יצחק גאון]], עד שמצא [[שיירה]] ל[[דמשק]]. 

[[הבן איש חי]], בספרו "בניהו", כתב אודות הרב שלום שרעבי כך{{הערה|בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב}}: ודע, כי 'אבותינו סיפרו לנו'{{הערה|(תהלים מד, ב)}} על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך [[בומביי]] ו[[בצרה]] לעירנו [[בגדאד]] עובר אורח כדי לילך ל[[ירושלים]] דרך [[דמשק]] ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שנזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת ה[[שייח'|שיך]] [[יצחק גאון]] ז"ל ויושב ללמוד [[ספר הזוהר|זוהר]] הקדוש עמהם.
ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר [[פרשת בלק]] היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "וכה תדבר"{{הערה|(זוהר, במדבר כג, ה)}} וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון [[ערבית תימנית|ערבית של תימן]] בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי"{{הערה|(תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי)}}{{הערה| ובטעם הדבר: כי מילת "כה" היא רמז על השכינה הק' ביחודא עם קוב"ה ככתוב בשעה"כ למוהרח"ו}} עד כאן שמענו מאבותינו.
נמצא צדיק זה קודם ש"זרח אורו"{{הערה| אור השמ"ש}} ב[[ירושלים]] תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ו'אשרי עין ראתהו'{{הערה| לשון הפיוט ואמרתם כה לחי}}, זכותו יגן עלינו אמן!{{הערה|עד כאן לשון הרב [[יוסף חיים מבגדאד]], '''בניהו''', חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב}}
משם המשיך הרש"ש ל[[חלב (עיר)|חלב]], שם שימש לפרנסתו כ[[עגלון]] לגביר. הרש"ש היה בקשר עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת [[כזית]] [[מצה]] ב[[פסח]]. משם המשיך אל ארץ ישראל.

== שמש וראש ישיבה==
על פי המסופר אודותיו הוא עבד כשמש [[בית כנסת]] ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - [[רבי גדליה חיון]], שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. התחתן עם חנה חיון שהייתה בתו של ראש הישיבה,{{הערה|מספר מקובלים מפקפקים בעובדה זו (אף שמודים ששמה היה חנה), וראייתם שכל גדולי תלמידי הרש"ש לא הזכירו עובדה זו, ואף הרש"ש עצמו מזכירו בסתם "מורי ר' גדליה חיון" ולא "מורי-חמי" וכדומה}} ולאחר פטירת חותנו בשנת [[ה'תק"י]] מונה לראש הישיבה. מאשתו זו נולד בנו הרב [[חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי]]{{הערה|מכונה בספרי המקובלים "הח"י בשמ"ש"}} ובתו רבקה{{הערה| שמה המלא רבקה חנה}}. בנו הרב [[חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי]] וכן נכדו הרב [[רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי]] שימשו גם הם בראשות הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"{{הערה|עדות לכך שטר ההתקשרות הנמצא בידי ישיבת אהבת שלום}} ובין תלמידיו היו [[החיד"א]],{{הערה|החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא"}} הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|מהרי"ט אלגאזי}}, [[רבי חיים די לה רוזה]]{{הערה| מחבר ספר תורת חכם}} ור' [[אברהם גרשון מקיטוב]] גיס [[הבעל שם טוב]]{{הערה| ניתן למנות גם את רבי דוד מאגאר, ורבי [[אהרן אליהו רפאל חיים משה פרירא]]}} תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש{{הערה|ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה}}אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

הרש"ש שלח את תלמידו [[מהרי"ט אלגאזי]]{{הערה|בשנת [[ה'תקל"ז]]}} להסתובב בקהילות [[עדות אשכנז]] על מנת להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. הוא התקבל בכבוד על ידי רבני הקהילות בהן ביקר וכמה מהם אף בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה רבי [[פנחס הורוביץ]]{{הערה|בעל ספר "ההפלאה"}}, המקובל [[ר' נתן אדלר (הראשון)]] ותלמידו [[החת"ם סופר]]{{הערה|בחסידות [[בעלזא]] יש מסורת שסידור הרש"ש בכתב ידו הגיע אל [[השר שלום מבעלזא]] לגליציה והתפלל בו. ראה חיי הרש"ש (ירושלים תשכט עמ' פד)}}. וכן בשנת [[ה'תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי{{הערה|בנו של הרש"ש}} בשליחות חברון לערי המערב {{הערה|תוניס ושאר ערי צפון אפריקה}}, והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני [[יהדות תוניסיה|קהילת תוניסיה]] שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}} אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות ב[[כותל המערבי]].

==תפילה מיוחדת==
הרש"ש חיבר תפילה{{הערה|התפילה מתחילה במילים "הבט משמים עדה תמה", והרש"ש הנחה לאומרה ב[[חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ב[[כותל המערבי]]}} בה מתאר ברגש רב את השכינה כאבה וצערה, ובה מבקש שלא יצא מ[[ארץ ישראל]] ל[[חוץ לארץ]] וכן שלא יצא מ[[ירושלים]] לחוץ לירושלים, המקובלים ההולכים בדרכו נזהרו בעקבות דבריו לא לצאת מהארץ{{הערה| וכן לא לצאת מירושלים}}.

==הנצחתו==
על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[ירושלים]], [[פתח תקווה]], [[אשקלון]], [[חיפה]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אהבת שלום{{הערה|בראשות הרב יעקב הלל]]}}, אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות הרב [[אבנר עפג'ין]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות הרב [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות הרב [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות הרב אליהו עטייה ובנו הרב מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי הרב [[מרדכי עטייה]]}}

==הרבי ותורת הרש"ש==
כשהדפיס זקן המקובלים [[הרב]] [[יצחק כדורי]] את תורת [[הרש"ש]] וסידור [[הרש"ש]] בקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת השער הכוונות ואכן שלח לו, כשבא הרב כדורי לניו יורק ל[[770]] ונפגש עם הרבי, ברכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.

==תורת הנסתר==

הרב שרעבי כתב לחכמי המערב כי כל דבריו מיוסדים על כוונות [[האר"י]], וחס וחלילה לא על ספרי מקובלים למיניהם. {{ציטוטון| "והנה עדי בשמים 'וסהדי במרומים'{{הערה|איוב טז, יט}} כי כל הכתוב שם{{הערה|הכוונה על דבריו שבהקדמת "רחובות הנהר" והסידור}} כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למהרח"ו ז"ל, ואין עוד מלבדו{{הערה| ע"פ דברים (ד, לה)}}, ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת, ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם, כי הם דברי הרב האר"י ז"ל...|מקור="נהר שלום" דף ל"ב עמוד א}}

הרש"ש מזהיר שם את חכמי המערב{{הערה|במכתבו למהר"י סידבון בו מיישב שבעים ושש שאלות בכתבי האריז"ל}} כך: {{ציטוטון|יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, 'כי רבים חללים הפילו'{{הערה|לשון הפסוק במשלי (ז, כו) כי רבים חללים הפילה}}, וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר}}.

הוא ממשיך וכותב: {{ציטוטון|וכבר מילתי אמורה להם כי 'עדי בשמים'{{הערה| ע"פ איוב (טז, יט)}}, כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים. ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו, כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר, למען ה', אל יהי לכם מגע יד בדבריהם}}.

==הערכת חכמי דורו==
כמה מקובלים{{הערה| כמו ר' ששון בכר משה פרסיאדו בספרו "פתח עיניים" דף י"ב עמוד ב'; ורבי אהרון פיררא בספרו מעיל קודש ובגדי ישע דף ע"ד עמוד ב'}} האמינו וכתבו כי לרש"ש היה רוח הקודש וגילוי אליהו. בספרו [[רב פעלים]] נשאל ה[[בן איש חי]] אם לרש"ש היה [[גילוי אליהו]], והשיב כי היה לו "גילוי אליהו בעין השכל".{{הערה|"שו"ת רב פעלים" חלק ג' בקונטרס סוד ישרים סימן ד'}} 

[[רבי חיים פלאג'י (השני)]] בספרו "תוכחת חיים" על התורה כותב על הרב שרעבי: {{ציטוטון|מצינו לגדול בתורה וחסידות המפורסם בקבלה רב שר שלום שרעבי ז"ל אשר אמרו עליו, כי הבטחה שהבטיח רבינו האריז"ל לתלמידיו וכו', שאמר להם: אם תזכו אבוא אליכם פעם אחת{{הערה|שער הגלגולים ובמקצת ספרים כתוב:פעם אחרת}}, כי בא להם הרב האריז"ל בגלגול ברבינו שלום שרעבי זי"ע.}} [[החיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]]{{הערה|באות ש' בערכו}} כותב עליו שהוא {{ציטוטון|אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא... והיה מכוון כל כוונות רבינו האר"י ז"ל...}}

==מספריו==
* '''פירוש והגהות השמ"ש''' - על כתבי האר"י
* '''סידור הרש"ש'''
* '''[[רחובות הנהר]]'''
* '''אמת ושלום'''
* '''[נהר שלום]'''
* '''[חסדי דוד]'''
* [[הגדה של פסח]] עם ביאור [[באר יצחק]] מאת ר' [[ראובן סופר]] ע"פ הרש"ש{{הערה| נדפס ירושלים [[ה'תשס"ח]]}}

==נוסח מצבתו==
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] להרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}

==הרש"ש השני==
השני שנקרא בשם [[הרש"ש (השני)]] היה רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי [[ווילנא]] בדורו. נודע בעיקר בזכות הגהותיו על ה[[תלמוד הבבלי]] והמדרש.

==לקריאה נוספת==
*בר שם רפאל, '''אור הרש"ש''' (חייו ופועלו של הרש"ש רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי, הוצאת [[הספריה הספרדית]] [[ירושלים]] [[ה'תשנ"ח]])
*צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''' [[ירושלים]] שנת [[1969]].
*ר. פרידמן (=ריזל פרידמן), '''מרן הרש"ש''' (סיפור חייו ופעליו של הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי שלום שרעבי) [[ירושלים]] הוצאת ישיבת הוד יוסף [[1988]].
*חייבי אהרן, '''ענק הרוח''' (השר רבי שלום שרעבי הרש"ש, תולדותיו, תורתו, סיפורים ואגדות) [[ירושלים]] הוצאת א’ חייבי, [[1987]].
* יעקב שלום גפנר, '''אור השמש''', הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", [[ירושלים]] [[ה'תש"ל]].
* אהרן סורסקי, '''אורות ממזרח''' ח"א, [[בני ברק]] [[ה'תשל"ד]], עמ' לא- נ.
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, [[ראש העין]] [[1988]]
* [[אריאל בן-ציון]], [[שר שלום שרעבי]], [[ירושלים]]: הוצ' זוטות, [[1930]].
==הערות שוליים==