עריכת הדף "כח ההיולי"


'''היולי'''  הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב"ן בראשית א, א}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח]] הנמשך בדרך [[עילה ועלול]] ישנו הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר דרגה זו מכונה '''כח היולי העצמי''' על שם [[פשיטות|פשיטותו]] והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן'''כח היולי''' ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית).

==הגדרות ומאפיינים==

היולי מקביל למושג [[חומר]], ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום [[צורה]], ועליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות. 
שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]], ובשלב הראשוני הוא חומר פשוט "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו מהן. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

להיולי כמה הגדרות ותכונות, כדלהלן:
;פשיטות
היולי אם כי הוא [[עילה]] למגוון רחב של [[עלול|עלולים]], בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. ובהדגשה למעט גם את היותו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של [[כלל ופרט]] שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג).}}, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות.....).}}

;אינו מציאות ממש
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''.."}} שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.{{מקור|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'}} אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.." }} (אולם לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}}) 

קוטביות זו מוגדרת בשמו של היולי - "אפשרי המציאות"{{הערה|התואר "אפשרי המציאות" בספריהם של ה[[ראשונים]] הוא בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות" אולם ברבים ממאמרי החסידות (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד) מבואר כי תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות שהוא בניגוד ל"אפיסת המציאות" ובניגוד ל"מציאות ממש" (וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "וכמו שכתוב בספר החקירה שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}} היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.
 
וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) שמציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח) 

;היולי - יש
מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות היולי, ואילו המציאויות השונות הנמשכות ממנו אינם אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים. 
לפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות,{{הערה|ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."}}
ובהמצאת היולי נעשה כל מושג המציאות ומעתה ישנה האפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנו. 
כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, להבדלתו מהן יש ערך כלומר, הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת העצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) מהיולי עצמו הוא הבדלה ב[[אין ערוך]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח]: "..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"}} 
לכן התהוות היולי הוא יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.}}

//העלם שאינו במציאות - משל והגדרה להיולי.

היולי מכיל קוטביות - מחד גיסא הוא אינו במציאות ומאידך גיסא הוא התחלת המציאות. ולכן היא מוגדרת בחסידות כמציאות נעלמת שאופן המציאות מוגדרת כ[[העלם שאינו במציאות]]. והמשל המובא על זה הוא  מ"[[אש הכלול בצור החלמיש]]"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)

יש לעיין בזה מצד שהאש בחלמיש מוגדר ככח האש מה שלכאורה בהיולי אינו??

;המשכת הכוחות מכח היולי
תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.

;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת הסיבה להסביר את עניינה של היולי. ההסבר לכך שראשית הבריאה היא היולי שאינו מצוייר ואינו מציאות ממשית. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו נרגש בו מקורו ולכן מציאותו בטלה למקורו, ולכן לא נרגשת בו כלל גדרים פרטיים שלו ומציאותו כחלק ממציאות המקור.{{הערה|1=[[הרש"ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ"ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&st=%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&pgnum=125 ספר המאמרים תש"ו עמוד 117].}} בדברים אלו חידוש גדול, היות והרגשת המקור באופן עקרוני תתכן בהמשכה של דברים שהינם בערך יחסי זה לזה, ואילו הבריאה יש מאין היש והאין אינם מלכתחילה יחסים והגדרת הקירוב וריחוק מהאין קשה להבנה. ואכן במאמרים ישנה אריכות להסברת הדברים.....


* אפילו אוא"ס מושלל מהיולי  היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -גדרים ומציאות  (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

==דוגמאות בסדר השתלשלות==
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים{{הערה|בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}: 
:א) בראשית האצלת ה[[ספירות]] ([[כלים]]) של [[עולם האצילות]]
:ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים ([[נפרד|נפרדים]])
:ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
 
*עשר ספירות הגנוזות
*עקודים
*כתר
:*ע"ח שער מ"א וכו'
*חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
*עולם הבריאה
:*פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.
*חומר היולי
:*רמב"ן בראשית, רמב"ם יסודי התורה פ"ג? (גולם אחד) ספורנו בראשית?
:*מהרש"א על משנה מאמר אחד.
:*[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].

==משלים מענייני העולם==
*כוחות הכלולים בנפש
::התכללות הכוחות בנפש - היולי - צאינה ראינה רנ"ט ע' קצז (חדש)
::עצם נפש נעלה מהיולי {{מקור}}
 
*כח השכל
*כח התנועה
*כח הצומח

==ראו גם==
*[[ד' יסודות]]
*[[בריאה יצירה עשיה]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

==מ"מ==
*רנ"ט צאינה וראינה
*עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
*בהר בחוקותי נ"א בהערות.
*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
*תורה אור ויקהל קיד ג.