עריכת הדף "כח ההיולי"


'''היולי'''  הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב"ן בראשית א, א}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח]] הנמשך בדרך [[עילה ועלול]] ישנו הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר דרגה זו מכונה '''כח היולי העצמי''' על שם [[פשיטות|פשיטותו]] והעדר הציור והגדרים. בהתאם לכך, כל דרגה פשוטה (מלשון הפשטה) שנמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן'''כח היולי''' ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית).

==הגדרות ומאפיינים==

היולי מקביל למושג [[חומר]], ומתאר את גדר מציאותו של ה"חומר הראשון" שאינו מצויר בשום [[צורה]], ועליו ובו יצטיירו לאחר מכן ריבוי צורות. 
שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, שתחילתן חומר פשוט, "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו מהן. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

;פשיטות
היולי אם כי הוא [[עילה]] למגוון רחב של [[עלול|עלולים]], בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. והכוונה בזה, למעט גם את היותו מעין כח '''כללי''' בכולל ריבוי פרטים. כלומר, היות וצורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של [[כלל ופרט]] שבאופן זה הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.(עטרת שבועות)

סיבת הדבר היות והיולי הוא ראשית התהוות הדבר ממקור ולכן הוא בערך עדיין למקור ומאיר בו מקורו, ולכן לא נרגשת בו כלל גדרים פרטיים ומציאותו חלק ממציאות המקור(פדה רנ"ט ועוד, לעיין שוב)

;אינו מציאות ממש
בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, אין בו ממש...כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר.."}} שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.{{מקור|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'}} אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.." }} (אולם לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}})

ועל שם זה נקרא היולי "אפשרי המציאות"{{מקור}} היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו). 
כן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) שמציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח) 

;כהמשך לכך שאינו במציאות יש להרחיב שהוא כלול במציאות העצם - העילה והוא על דרך יכולת{{מקור|לחפש הקבלה בין יכולת להיולי}} העצם להמשיך ריבוי פרטים. 

;היולי - יש
מאידך גיסא היות ולפניו גם לא היה כלל אפשרי המציאות ורק כשהתחדשה מציאות החומר -היולי שוב נעשתה אפשרות לכל סוגי ומיני המציאויות שיומשכו ממנה לכן עיקר החידוש ופעולת הבריאה [[יש מאין]] היא בבריאת כח וחומר היולי{{הערה|ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."}} (ואילו הדברים שנמשכים ממנה אינם אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים). 

ומזה הסיבה, למרות פשיטותו של היולי ביחס לכוחות שנמשכים ממנו, ביחס לעצם והמקור של היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא נחשב לירידה כלפיו ונמוך ממנו ב[[אין ערוך]].{{הערה|כמדומה הביאור, שאם כי "ציורו" של היולי מופשט לאין ערוך מהמציאות הנמשכת ממנו, "גדר הימצאותו" שווה להם שלכן הוא מקור והיולי להם, ולכן נחשב לאין ערוך לגבי העצם/מקורו - שמופשט לגמרי מגדר המציאות של הנמשכים ממנו{{מקור}}.}} כך גם מבואר כי...
* אפילו אוא"ס מושלל מהיולי  היוס וסו"ס שורש והיולי לכספירות -גדרים ומציאות  (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)
;המשכת הכוחות מכח היולי
תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.

==דוגמאות בסדר השתלשלות==
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים{{הערה|בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}: 
:א) בראשית האצלת ה[[ספירות]] ([[כלים]]) של [[עולם האצילות]]
:ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים ([[נפרד|נפרדים]])
:ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
 
*עשר ספירות הגנוזות
*עקודים
*כתר
:*ע"ח שער מ"א וכו'
*חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
*עולם הבריאה
:*פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט, שובה פ"ו.
*חומר היולי
:*רמב"ן בראשית, רמב"ם יסודי התורה פ"ג? (גולם אחד) ספורנו בראשית?
:*מהרש"א על משנה מאמר אחד.
:*[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].

==משלים מענייני העולם==
*כוחות הכלולים בנפש
*כח השכל
*כח התנועה
*כח הצומח
==ראו גם==
*[[ד' יסודות]]
*[[בריאה יצירה עשיה]]
{{הערות שוליים}}
==מ"מ==
*רנ"ט צאינה וראינה
*עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
*בהר בחוקותי נ"א בהערות.
*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
*תורה אור ויקהל קיד ג.