לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מגילת אנטיוכוס
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־07:56, 27 בדצמבר 2016 מאת
להתראות
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
לקריאה נוספת
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''מגילת אנטיוכוס''' (מכונה גם בשם '''מגילת חנוכה''', '''מגילת בני חשמונאי''', ו'''מגילה יוונית''') הינה מדרש אגדה מתקופת ה[[גמרא]] שלא נכלל עם כ"ד ספרי הקודש, המספר את אירועי חג החנוכה. ==כתיבת המגילה ותוכנה== הגמרא ב[[מסכת יומא]]{{הערה|כט, א.}} פוסקת, כי [[מגילת אסתר]] היא "סוף כל הניסים שניתנו לכתוב". אף שחכמי ישראל לא סמכו את ידיהם על מגילה זו, נכתבה 'מגילת אנטיוכוס' בשפה ה[[ארמית]], המספרת בקיצור את השתלשלות אירועי חג [[חנוכה]] (בצורה מעט שונה מהסיפור כפי שהוא מופיע בספרי המכבים ובספר 'קדמוניות היהודים'). [[רבי סעדיה גאון]] חיבב מגילה זו מאוד, תרגם את המגילה ל[[לשון הקודש]] ולערבית, קבע שהיא חוברה כבר בימי החשמונאים{{הערה|בשונה מהמופיע בספר 'הלכות גדולות' (דפוס ורשה תרל"ה - עמוד 282) שהיא חוברה על ידי זקני בית שמאי ובית הלל. על קביעתו זו של הרס"ג קמו מערערים היות והוא מונה ב'ספר הגלוי' גם חלק מבני חשמונאי כמחברי המגילה בעוד שהם נהרגו בעיצומה של המלחמה.}}, הוסיף לה הקדמה והעיד שבימי קדם היתה מנוקדת ומפוסקת לפסוקים ופרשיות ומוטעמת בטעמי המקרא, ואף הביא ממנה ראיות בספרי ההלכה שלו. ==התייחסות רבותינו נשיאינו== הרבי מסביר, שהטעם לכך שמגילה זו לא נכללה בכ"ד כתבי הקודש{{הערה|אף שהיא נכללת במספר כתבי יד של התנ"ך.}} ולא קבעו לקרוא בה בחג החנוכה (בשונה מחג הפורים){{הערה|במספר קהילות בתימן ובאיטליה נוהגים לקרוא במגילה זו בחנוכה, וחלקם אף בברכה עם שם ומלכות.}} הוא מכיון שמהותו של חג החנוכה הוא להאיר את החושך דווקא, דבר המתבטא בעיקר בכך שמדליקים את החנוכיה דווקא לאחר שתשקע החמה ודווקא על פתח ביתו מבחוץ. מסיבה זו גם נקראת המגילה על שמו של אנטיוכוס הרשע, כדי לסמל את השייכות של החג עם המקומות הכי חשוכים ורחוקים מאור הקדושה, ואפילו בין אומות העולם{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=540&ArticleID=1535 שיחת שבת פרשת וישב תש"נ, התוועדויות חלק ב' עמוד 43].}}. ==לקריאה נוספת== * נתן פריד, בתוך: '''מנהגי ישראל''' (שפרבר) חלק ה', עמודים 102-113. *'''אנציקלופדיה תלמודית''', ערך 'חנוכה' עמוד שסא. {{הערות שוליים}} {{חנוכה}} [[קטגוריה:חנוכה]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (13):
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חנוכה
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:קיים
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)