עריכת הדף "משתמש:הנחה/ה' הוא האלקים"

'''ה' הוא האלקים''' הוא ביטוי שנמצא בתורה שבכתב בריבוי מקומות....
==מקור==
{{ציטוט|תוכן=וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד.|מקור=דברים ד' לט}}
מקור.. ודברי הזהר שהוא מצווה...

==משמעותו על פי חסידות==
בהתאחדות של שם אלוקים (צמצום) ושם הוי' (גילוי) ישנם בכללות שני ביאורים כלליים:
;הצמצום והגילוי שניהם מאוחדים ממש עם העצמות.
*''יש להרחיב הביאור אודות התאחדות בעצם- [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=208 מאמרי אדהא"מ דברים א רה] ובגדול יהיה.

עניין זה הוא למעלה מהכוחות העלם וגילוי כפי שבאים בהתגלות ובציור, לפי שבבוא הכוחות בהתגלות נרגש בהם שמציאותם הוא ציורם הפרטי. כלומר, בכח הגילוי נרגש שכל מהותו ועניינו הוא גילוי, לעומת כח הצמצום שנרגש בו שכל עניינו ומהותו הוא צמצום והעלם. ולכן התאחדותם כפי שהם כלולים בעצמות אינה נרגשת בהם, לפי שהאחדות שם הוא שנרגש בכל אחד מהכוחות שמהותו הוא לא הציור הפרטי שלו, אלא זה שהוא כח ושם של העצמות. ודרגת התאחדות זו תתגלה רק לעתיד לבוא כשיתגלה הכתר, (בעולם הספירות, דרגת הייחוד העליונה היא ב[[כתר]] ודרגה השנייה (דלהלן) היא בספירות [[חסד]] ו[[גבורה]] שב[[אצילות]]).{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/118.htm מאמר דיבור המתחיל: "גדול יהיה" תשכ"ב אות ח - ט].}}

אולם מאידך גיסא, דווקא התאחדות זו (בעצמות) הוא הייחוד האמתי בין הכוחות. לפי שההתאחדות באופנים האחרים משמעותו, שיתוף פעולה בין הכוחות 'מנגדים', בעוד שהתאחדות זו הוא שהם מאוחדים בעצם מהותם (שמהות שניהם זהה שהם שמות וכוחות העצמות). יתירה מכך, שיתוף הפעולה באופן מלא יתכן רק אודות לכך שבשורשם בעצמות הם בייחוד גמור,{{הערה|שם=ייחוד גמור}} (כדלהלן). 
  
;עניינו של הצמצום (אלוקים) הוא לגלות (הוי"ה). 
:בזה גופא (שהצמצום הוא חלק מתהליך הגילוי ולמטרתה) כמה דרגות:
::א) כיון שתכלית הכוונה בענין ההגבלה והצמצום הוא (לא להסתיר ולמנוע את ההמשכה למטה הימנו, אלא אדרבה) בשביל הגילוי למטה (כמשל הרב שכאשר רוצה לגלות חכמתו לתלמיד קטן ביותר אזי מחפש דרכים כיצד לגלות חכמתו כו'), נמצא, שענין ההגבלה והצמצום הוא אמצעי שעל ידו תהי' התגלות האור.
::ב) מצד המשפיע, נוסף לכך שלגביו לא שייך לומר שע"י הכלים נעשה האור מצומצם ומוגבל, שהרי הוא רואה בהאור לא רק את החיצוניות אלא גם את פנימיות האור, וכבמשל דרב המשפיע, שכאשר שונה לתלמידו דבר שכל או הלכה בדרך קצרה, הרי הוא רואה בזה את כל אריכות הפלפול ועומק הסברות שבשכלו, וא"כ, בודאי שלגבי' אין הצמצום נחשב לצמצום, '''הנה עוד זאת, כיון שכוונת הצמצום היא כדי שתהי' השפעת האור אל המקבל, נמצא, שהכלי הו"ע אחד עם האור (לעיין: נראה מהלשון שבפרט מסויים יש מעלה בזה שהצמצום לצורך גילוי יותר מכך שלגבי המשפיע אינו מסתיר)'''.
::ג) אפילו מצד המקבל, הרי אע"פ שלכאורה נראה שיש חילוק בין האור (הוי') לכלי (אלקים), מ"מ, כיון שלאחרי משך זמן ולאחרי כמה יגיעות רואה ומוצא בזה גם את פנימיות האור, הרי סופו מוכיח על תחילתו, שהצמצום מלכתחילה לא הי' צמצום אמיתי, ולכן, הענין דהוי' הוא האלקים הוא גם מצד המקבל.

זה שבכחם של הכוחות המנוגדים בציורם להתאחד ולעבוד בשיתוף פעולה, הוא משום שבעצמות הם מאוחדים בייחוד גמור במהותם.{{הערה|שם=ייחוד גמור|ראה [[שער היחוד והאמונה]] פרק ו' {{ציטוטון|כי מאחר שהן ביחוד גמור עמו, לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו...}}, וראה ספר שער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] עמוד 226 -230.}} ושורש כח הגבורה הוא העצם שהוא הוא שורש כח הגילוי. כמו למשל בכוחות האדם; כח ההגבלה שיש בשכל שבלעדיו לא יוכל האדם להשכיל, (שאילו נביעת שכלו לא תיעצר לא יוכל להבין ולהשכיל בדרך הראויה, וכן השפעת שכל לתלמיד מוכרחת להיות על ידי הגבלת השכל), הגבלה זו באה מ[[כח המשכיל]] עצמו, שממנו מחד גיסא ה"כח להשכיל כל דבר"{{הערה|תניא פרק ג.}} ומאידך גיסא נמשך משם גם כח ההגבלה להגביל את השכל.{{הערה|שם=וידעת|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד מה (מאמר "וידעת-מוסקווה").}}
ויתירה מכך, בייחוד הכוחות באלוקות שבניגוד להתכללות של כוחות האדם שסוף סוף במקום הצמצום אין גילוי, באלקות ההתאחדות היא מוחלטת גם במקום הצמצום יש באותו המקום ממש גילוי.{{הבהרה|יש לעיין במקורות||לקוטי תורה אמור לז, ג. ספר הליקוטים אות ה עמ' שפט. גדול יהיה אות ז, ובתרס"ה}}
===עניינו בד' הדרגות===
"למען דעת, תשי"ג
*למעלה מאצילות = צמצום הראשון, והפרסאות.
*אצילות = אורות וכלים.
*עולמות בי"ע
*קליפות.
;הפועל יצא בעניין אחדות ה'
{{הערות שוליים}}